הבהלה לזהב (ארץ האש)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בהלה לזהב בארץ האש התרחשה בין השנים 1883–1906, כאשר ארגנטינאים, צ'יליאנים ומהגרים אירופאים (בעיקר קרואטים) נהרו אל ארץ האש במטרה להפיק זהב מאדמתה וממימיה.
הבהלה לזהב בארץ האש
בשנת 1879 שלחה צ'ילה משלחת צבאית ימית, בראשותו של איש הצי הצ'יליאני רמון סרנו מונטנר לסקור את ארץ האש. המשלחת זיהתה חולות מכילי זהב בשפכי הנחלים המערביים. בשנת 1884 עלתה על שרטון בכף וירחנס ספינת קיטור צרפתית בשם ארקטיק (Arctique). אחד מניצולי הספינה חפר בור, כדי לייצור באר מים וחשף גוש זהב וגרגירי זהב נוספים. אנשי ספינת החילוץ, שנשלחה לשם, הפיצו את הידיעה על גילוי הזהב במקום בשם סנחה אה פיקה (Zanja a Pique), על החוף היבשתי של מצר מגלן. הידיעות, שהגיעו לפונטה ארנס, על הימצאות זהב, יצרו בהלה לזהב חדשה, כשרבים מהתושבים יצאו אל מקום הגילוי. הידיעות התפשטו והגיעו לבואנוס איירס והנהירה גדלה.
ניסיונות הפקת הזהב לא השיגו תוצאות מלהיבות וחלק מהמהגרים, שהתיישבו באי הגדול של ארץ האש, הפכו לרועי כבשים. במקום חי עם ילידי, שהתקיים על ציד והתיישבות הרועים באה על חשבון שטחי הציד שלהם, מה שגרם להיווצרות עימותים. הציידים המקומיים ראו בבהמות של המתיישבים חיות מותרות בצייד וזה יצר עימותים נוספים.
החברה הצ'יליאנית Compañía Stuphen החלה בניסיונות הפקת זהב בעזרת כלים מכניים כבדים, מתקדמים מאוד בשביל אותה תקופה, אך התוצאות היו מאכזבות. המבנים והכלים נזנחו ורק מחפשי זהב בודדים המשיכו לחפש לאורך זרמי המים הגדולים יותר.