הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1896
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-1896 היו מערכת הבחירות הנשיאותיות ה-28 בתולדות ארצות הברית, ונערכו ביום שלישי, 3 בנובמבר 1896. בסופה של תחרות מתוחה, ויליאם מקינלי הרפובליקני (מושל אוהיו לשעבר) ניצח את ויליאם ג'נינגס ברייאן הדמוקרטי (חבר בית הנבחרים לשעבר מנברסקה). במסע בחירות שנחשב, על ידי היסטוריונים, כאחד מהדרמטיים ביותר בהיסטורית הבחירות האמריקנית.
| |||||||||||
הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1896 | |||||||||||
3 בנובמבר 1896 | |||||||||||
בסך הכול היו 447 קולות אלקטורלים בחבר האלקטורים היו דרושים 224 קולות אלקטורלים כדי לנצח | |||||||||||
שיעור ההצבעה | 79.3% | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מועמד | ויליאם ג'נינגס ברייאן | ויליאם מקינלי | |||||||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | המפלגה הרפובליקנית | |||||||||
מדינת מוצא | נברסקה | אוהיו | |||||||||
סגן | ארתור סוול | גארט הוברט | |||||||||
אלקטורים | 176 | 271 | |||||||||
מספר הקולות | 6,509,052 | 7,111,607 | |||||||||
אחוזים | 46.70% | 51.03% | |||||||||
הזוכה: ויליאם מקינלי |
מסע הבחירות נחשב על ידי פרשנים פוליטיים ל"היערכות מחדש", שסיימה את המערכת המפלגתית השלישית והתחילה את עידן המערכת המפלגתית הרביעית. מקינלי יצר קואליציה שמרנית שייצגה אנשי עסקים, עובדים מקצועיים, עובדי מפעל מוכשרים וחקלאים משגשגים. הוא היה חזק מאוד בצפון-מזרח המדינה, בצפון המערב התיכון ובחוף המערבי. ברייאן היה מועמד הדמוקרטים, הפופוליסטים ורפובליקני הכסף. מסע הבחירות שלו הוצג כמסע של הפועלים נגד העשירים, ששדדו את אמריקה והגבילו את היצע הכסף בעזרת תקן הזהב. הכסף, הוא טען, היה בשפע ואם יוכלו לשלם בעזרתו חובות יוכל לעורר את הכלכלה. הוא היה חזק בדרום, במערב התיכון הכפרי ובמדינות הרי הרוקי. תמיכתו של ברייאן באינפלציה הרחיקה ממנו מועמדים שמרנים. שיעור ההצבעה היה גבוה.
מאז 1893, האומה הייתה שרויה במשבר כלכלי עמוק, שכלל בתוכו מחירים נמוכים, רווחים נמוכים, אבטלה גבוהה ושביתות. סוגיות כלכליות כמו בימטאליזם, תקן הזהב, כסף חופשי ומכסי המגן היו הנושאים השולטים במערכת הבחירות. מנהל מסע הבחירות הרפובליקני, מארק האנה, השתמש בשיטות קמפיין מודרניות והצליח להשיג תקציב גדול של 3.5 מיליון דולר. הגירוש של "דמוקרטי הבורבון" מהמפלגה הדמוקרטית (האגף הפרו-עסקי של המפלגה, שיוצג על ידי הנשיא היוצא גרובר קליבלנד), הכינה את הקרקע לשליטה רפובליקנית של 16 שנים בבית הלבן, שהסתיימה רק בפיצול הרפובליקני של 1912, שגרם לבחירתו של וודרו וילסון הדמוקרט. למרות שברייאן הפסיד בבחירות, קואליציית ה"אאוטסיידרים" שלו המשיכה לשלוט במפלגה הדמוקרטית גם במאה העשרים, ומילאה תפקיד מפתח בתוכניות הכלכליות של וודרו וילסון, פרנקלין דלאנו רוזוולט ולינדון ג'ונסון. מקינלי ניצח בבחירות, והמדיניות שלו לקידום פלורליזם, צמיחה תעשייתית ותקן הזהב קבעו את סדר היום הלאומי למשך כ-20 שנים הבאות.