הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח (IDB – Inter-American Development Bank) נוסד בשנת 1959 והחל לפעול באופן רשמי בשנת 1961. בבנק חברות 48 מדינות כאשר רק 26 מתוכן זכאיות להלוואות והשקעות של הבנק. הבנק מפעיל משרדים בכל מדינות אמריקה הלטינית והקאריביים החברות בבנק ושבהן מיישמים את השקעות המדינה, בעוד ההנהלה הראשית יושבת בוושינגטון.[1]
תחום | ממשל בינלאומי |
---|---|
מדינה | ארצות הברית |
מטה הארגון | וושינגטון די. סי. |
אנשי מפתח |
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ נציג ישראל בדירקטוריון, מתן לב-ארי |
תקופת הפעילות | 1959–הווה (כ־65 שנים) |
www | |
יעדיו העיקריים של הבנק הם צמצום העוני וקידום ופיתוח כלכלי-חברתי של מדינות אמריקה הלטינית והקאריביים. הבנק פועל להשגת מטרותיו באמצעות מתן הלוואות לממשלות, גופים ציבוריים וחברות פרטיות מהאזור, אשר ישמשו לטובת חיזוק יכולת התחרותיות שלהן בכלכלה הגלובלית. כחלק ממאמצי הבנק, הפרויקטים שהוא מבצע מגיעים להעלות את השקיפות והיעילות של המוסדות הציבוריים, תמיכה בתוכניות חברתיות שירחיבו את ההזדמנויות לעניים וקידום אינטגרציה אזורית בסחר ובשירותים.[2]