בישוף
בכיר במדרג הכמורה הנוצרי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בִּישׁוֹף (ביוונית: Επίσκοπος אֶפִּיסְקוֹפּוֹס – משגיח) או הֶגְמוֹן[1] היא אחת הדרגות הגבוהות בהיררכיה של הכנסייה הנוצרית. זו הדרגה הגבוהה ביותר בהיררכיה הדתית והדרגות שמעליה הן אדמיניסטרטיביות או דרגות יוקרה.
ערך זה עוסק בבכיר במדרג הכמורה הנוצרי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו בישוף (פירושונים).
הבישוף העומד בראש מחוז כנסייתי (דיוקסיה), הוא האחראי על כל פעולות הדת ועל הקהילה הנוצרית כולה בעיר המחוז ובסביבותיה. הבישוף הוא זה שמסמיך כמרים במחוז עליו הוא אחראי. הכנסייה שבה מקיים הבישוף את טקסי הדת נקראת קתדרלה.
המלה המודרנית "בישוף" נגזרת מצורתה הגרמנית של המילה היוונית "אפיסקופוס".[2]