הוגו בלאק
שופט ופוליטיקאי אמריקאי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הוגו לאפייט בלאק (באנגלית: Hugo Lafayette Black; 27 בפברואר 1886 – 25 בספטמבר 1971) היה עורך דין, פוליטיקאי ומשפטן אמריקאי, שכיהן כסנאטור מטעם אלבמה בשנים 1927–1937, ולאחר מכן ועד 1971 כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית. כחבר המפלגה הדמוקרטית וכתומך מסור של מדיניות הניו דיל, הוא תמך בפרנקלין דלאנו רוזוולט, הן בבחירות לנשיאות של 1932 והן באלו של 1936. כמי שרכש לעצמו בסנאט מוניטין של רפורמטור, מונה בלאק לבית המשפט העליון על ידי הנשיא רוזוולט ומינויו אושר על ידי הסנאט ברוב של 63 תומכים ו-16 מתנגדים (על המתנגדים נמנו 10 רפובליקנים ו-6 דמוקרטים). בלאק היה הראשון מבין תשעת השופטים שרוזוולט מינה לבית המשפט העליון, והוא המשיך לכהן אחרי כולם, למעט ויליאם אורוויל דאגלס.
הוגו בלאק | |||||||||
לידה |
27 בפברואר 1886 הרלן, אלבמה, ארצות הברית | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
25 בספטמבר 1971 (בגיל 85) בת'סדה, מרילנד, ארצות הברית | ||||||||
שם מלא | הוגו לאפייט בלאק | ||||||||
שם לידה | Hugo Lafayette Black | ||||||||
מדינה | ארצות הברית ארצות הברית | ||||||||
מקום קבורה | בית הקברות הלאומי ארלינגטון, ארלינגטון, וירג'יניה, ארצות הברית | ||||||||
השכלה | בית הספר למשפט של אוניברסיטת אלבמה | ||||||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||||||
בן או בת זוג | Josephine Foster Black | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
חתימה | |||||||||
כמי שהיה השופט החמישי באורך כהונתו בהיסטוריה של בית המשפט העליון, היה בלאק אחד השופטים המשפיעים ביותר בבית המשפט במאה ה-20. הוא בלט בעיקר בשל תמיכתו בפירוש טקסט חוקת ארצות הברית כפשוטו ובשל עמדתו שהחירויות שהוענקו במגילת הזכויות מחייבות את המדינות על פי התיקון ה-14 לחוקה. במהלך הקריירה הפוליטית שלו נחשב בלאק כתומך נלהב של מדיניות ליברלית ושל חירויות האזרח.
במלחמת העולם השנייה כתב בלאק את חוות דעת הרוב בפסק דין קורמאטסו נגד ארצות הברית שאישר את כליאת היפנים בארצות הברית. בלאק התנגד לדוקטרינת ההליך הראוי המהותי (Substantive due process) (הפירוש לתפישה זו של מתנגדי הניו-דיל בבית המשפט העליון גרם לחוסר אפשרות של הממשלה לחוקק חוקים שהשמרנים טענו שהם הפריעו לכאורה לחירויותיהם של בעלי העסקים) והוא האמין שאין כל בסיס במילות החוקה לזכות לפרטיות, והצביע ברוח דברים אלו בפסק הדין "גריזוולד נגד קונטיקט" (Griswold v. Connecticut) מ-1965.
לפני שנבחר בלאק כסנאטור דמוקרטי מטעם מדינת אלבמה, הוא אימץ השקפות אנטי-קתוליות והיה חבר בקו קלוקס קלאן, אך הוא פרש מהארגון ב-1925. ב-1937, עם מינויו לבית המשפט העליון, אמר בלאק: "לפני שהייתי לסנאטור עזבתי את הקלאן. אין לי שום קשר עמם מאז. נטשתי אותם. הפסקתי לחלוטין כל קשר עם הארגון".
במהלך העשור בו כיהן בלאק בסנאט, הוא שימש כמזכיר הסיעה הדמוקרטית בסנאט וכיושב ראש ועדת החינוך והעבודה של הסנאט.