החפת לווייתנים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
החפת לווייתנים ("החפה" מלשון חוף; מכונה גם התאבדות לווייתנים) היא תופעה שבמסגרתה עולים יונקים ימיים, בעיקר לווייתנים או דולפינים, אל החוף מן האוקיינוס או הים. תופעה זו גורמת פעמים רבות למותם אם בני אדם אינם מסייעים להם לחזור אל המים או אם הם אינם מצליחים לחזור בעצמם עקב התייבשות, משום שריאותיהם אינן יכולות לתפקד תחת כובד משקלם כאשר אינם בתוך המים, או בשל דימום כתוצאה מהשינוי המהיר בלחץ. לעיתים קרובות מנסים אנשים לסייע לבעלי החיים שעולים אל החוף, אולם לעיתים אין הדבר עולה בידם, אם מסיבות טכניות ואם כתוצאה מהתנגדות בעלי החיים לחזרה למים. לעיתים עולים אל החוף לווייתנים בודדים, ופעמים אף להקות שלמות.
אם היונק שעלה אל החוף אינו מצליח לחזור אל המים, הוא ימות לאחר מספר שעות. גופת הלווייתן יכולה להוות מקור למחלות וזיהומים, ובהיותו כבד וגדול כל כך, פעמים רבות נתקלים בני האדם בקשיים בשינוע גופתו. במקרים קיצוניים, משתמשים בחומר נפץ כדי לפוצץ את גופת הלווייתן ובכך לסלק את המטרד מן החוף. לעיתים רחוקות מתפוצץ הלווייתן כתוצאה מהצטברות גזים ולחץ פנימי.