הידרוגנציה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הִידְרוֹגֵנַצְיָה (באנגלית: Hydrogenation, על פי האקדמיה ללשון העברית: מִמְנוּן[1]) היא סדרה של תגובות חיזור שהתוצאות הסופיות שלהן הן הוספת שני אטומי מימן למולקולה. המולקולות שלרוב עוברות תהליכי הידרוגנציה הן אלקנים ואמינים. רוב תהליכי ההידרוגנציה בתעשייה הכימית כרוכים בהוספה ישירה של מולקולות מימן (H2), לרוב גם עם נוכחות קטליזטורים, דוגמת רייני ניקל. כמה מתהליכי ההידרוגנציה אינם כרוכים במגע ישיר של מולקולות מימן, אלא בתהליכים אלו עוברים אטומי מימן ממקום אחד במולקולה למקום אחר באותה מולקולה, תהליך הנקרא "הידרוגנציית מעבר".
הדוגמה הקלאסית לתגובת הידרוגנציה היא הוספת מימן לקשרי מימן בלתי רוויים באלקנים בין אטומי פחמן, תהליך ההופך את האלקנים לאלקאנים. כמה תהליכים חשובים מתעשיות התרופות והפטרוכימיקלים מבוססים על תהליך זה. בתעשיות המזון, חומצות שומן בלתי רוויות (שמן, בדרך כלל מהצומח) עוברות תהליך הידרוגנציה בתוספת קטליזטור (משטח פלטינה) ליצירת חומצות שומן רוויות (מה שמוכר כשומן צמחי מוקשה או "מרגרינה").
תהליכים המשיגים את התוצאה ההפוכה להידרוגנציה נקראים דהידרוגנציות.