היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם השנייה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מלחמת העולם השנייה, שפרצה עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין ב-1 בספטמבר 1939, מצאה את היישוב היהודי בארץ ישראל מותש לאחר שלוש שנות מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט וחודשי המאבק נגד מדיניות הספר הלבן. בפרוץ מלחמת העולם השנייה היה היישוב נתון לשלטונה של בריטניה ומצא עצמו במחנה בעלות הברית. לא הייתה זו עובדה אובייקטיבית גרידא, אדרבה, היישוב תמך בכל נפשו ומאודו במחנה בעלות הברית וראה בגרמניה הנאצית את אויב האנושות - וראשית לכל, אויב של העם היהודי. לא היה כל מקום להיסוסים, ובפרוץ המלחמה הכריז דוד בן-גוריון "עלינו לעזור לאנגליה במלחמתה כאילו לא היה ספר לבן ולעמוד כנגד הספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה". הזדהות זו במקביל לידיעות שהגיעו על השואה באירופה הובילה להתגייסות היישוב לטובת בעלות הברית ולגיוס התנדבותי נרחב לצבא הבריטי.
במהלך המלחמה זכה היישוב לפיתוח תעשייתי וכלכלי ניכר עקב המאמץ המלחמתי, דבר שסייע לשיפור מצבו הכלכלי.