הכנסת השביעית - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for הכנסת השביעית.

הכנסת השביעית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הכנסת השביעית
ממשלות הממשלה החמש עשרה
תקופת כהונה 17 בנובמבר 1969 – 21 בינואר 1974
(4 שנים ו־9 שבועות)
מערכת בחירות 28 באוקטובר 1969
הנהגה
יו"ר הכנסת ראובן ברקת וישראל ישעיהו-שרעבי
ראש הממשלה גולדה מאיר
הרכב הכנסת
מפלגת השלטון המערך
כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש

הכנסת העשרים

הממשלה השלושים וארבע

הכנסת העשרים ואחת

הכנסת העשרים ושתיים

הכנסת העשרים ושלוש

הממשלה השלושים וחמש
פורטל – הממשל בישראל
חברי הכנסת השביעית מאשרים את בחירתו של ראובן ברקת לתפקיד יו"ר הכנסת.
חברי הכנסת השביעית מאשרים את בחירתו של ראובן ברקת לתפקיד יו"ר הכנסת.

כהונתה של הכנסת השביעית החלה ב-17 בנובמבר 1969, בעקבות הבחירות שנערכו ב-28 באוקטובר אותה שנה. את ישיבתה הראשונה פתח נשיא המדינה זלמן שזר, ולאחר מכן העביר את ניהול הישיבה לזקן חברי הכנסת הנוכחים, יצחק מאיר לוין. מיד אחר כך נבחר ראובן ברקת ליושב ראש הכנסת. לראשונה הוצעו שני מועמדים לתפקיד זה, ואולם בעוד שברקת נהנה מתמיכתם של 70 מחברי הכנסת (1 הצביע נגד ו-29 נמנעו), במועמדותו של חבר הכנסת אורי אבנרי תמכו רק שני חברי כנסת, בעוד ש-87 התנגדו ושלושה נמנעו.

הבחירות לכנסת השמינית היו אמורות להתקיים ב-30 באוקטובר 1973, ואולם בשל מלחמת יום הכיפורים, שפרצה ב-6 באוקטובר, נדחו הבחירות ל-31 בדצמבר, והכנסת כיהנה עד להשבעתה של הכנסת השמינית, ב-21 בינואר 1974, ובסך הכל תקופה של 4 שנים וחודשיים.

הרכב פוליטי

תוצאות הבחירות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבחירות לכנסת השביעית

אלה היו תוצאות הבחירות עם תחילת כהונתה של הכנסת השביעית:

מפלגה מושבים בכנסת
המערך 56
גח"ל 26
מפד"ל 12
אגודת ישראל 4
ליברלים עצמאיים 4
הרשימה הממלכתית 4
רק"ח 3
קידמה ופיתוח 2
פאג"י 2
שיתוף ואחווה 2
העולם הזה - כוח חדש 2
המרכז החופשי 2
מק"י 1

בשלהי כהונתה של הכנסת השישית התמזגו המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל (שכלל את מפא"י ואת אחדות העבודה - פועלי ציון), מפ"ם ורפ"י והקימו את סיעת המערך, שהתמודדה במשותף גם בבחירות לכנסת השביעית. המפלגה זכתה ב-56 מושבים, ההישג הגבוה ביותר אליו הגיעה מפלגה כלשהי בישראל. עם זאת, היה בהישג זה משום ירידה קלה בכוחו של המערך, שכן עם הקמתו, מנו חברי הסיעות שהרכיבו אותו 63 חברי כנסת.

ביתר המפלגות נרשמה תנודה קלה בלבד ביחס לתוצאות הבחירות לכנסת השישית. בכוחן של 7 מתוך 13 הסיעות שהרכיבו את הכנסת לא חל כל שינוי. גח"ל שמרה על כוחה וזכתה ב-26 מושבים, וכמוה גם אגודת ישראל (4), רק"ח (3), קידמה ופיתוח (2), פאג"י (2), שיתוף ואחווה (2) ומק"י (1). המפד"ל קיבלה עוד מושב ועלתה ל-12, סיעת העולם הזה - כוח חדש הכפילה את כוחה לשני מושבים, ואילו רשימת ליברלים עצמאיים ירדה במושב אחד, לארבעה.

שתי רשימות חדשות נבחרו בפעם הראשונה לכנסת השביעית. דוד בן-גוריון, שפרש מרפ"י עם הצטרפותה של המפלגה למערך, הקים את הרשימה הממלכתית. המפלגה קיבלה 4 מושבים בכנסת. שמואל תמיר, שקרא להחליף את מנחם בגין כמנהיג תנועת החרות, נוכח כישלונותיו בבחירות, הקים מפלגה עצמאית, המרכז החופשי, שהתמודדה בנפרד מגח"ל, במסגרתה התמודדה תנועת החרות. מפלגת המרכז החופשי קיבלה שני מושבים.

הרכב קואליציוני

חברי הממשלה מצביעים בבחירות ליו"ר הכנסת בפתיחת מושב הכנסת השביעית, בירושלים.
חברי הממשלה מצביעים בבחירות ליו"ר הכנסת בפתיחת מושב הכנסת השביעית, בירושלים.

גולדה מאיר, שהייתה לראש הממשלה חודשים ספורים לפני הבחירות, עקב פטירתו של לוי אשכול, לא התקשתה להרכיב ממשלה. בדומה לממשלת אשכול, שמאז תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים הייתה ממשלת אחדות לאומית, הקימה גם מאיר ממשלה רחבה. סיעות הקואליציה מנו 102 חברי כנסת, מסיעות המערך, גח"ל, מפד"ל, ליברלים עצמאיים, קידמה ופיתוח ושיתוף ואחווה. גח"ל, שבממשלות האחדות הקודמות כיהנו שריה רק כשרים בלי תיק, קיבלה הפעם אחריות על משרדים ביצועיים, אף שיושב ראש המפלגה, מנחם בגין, העדיף להישאר שר בלי תיק.

כשמונה חודשים לאחר שהוקמה הממשלה, פרשה ממנה גח"ל, ב-6 באוגוסט 1970, על רקע הסכמתה של מאיר לדון בתוכנית רוג'רס. הקואליציה נותרה רחבה, ומנתה 76 חברי כנסת.

בשל דחיית הבחירות לכנסת השמינית, כהונתה של ממשלת ישראל החמש עשרה נמשכה 4 שנים ו-3 חודשים, יותר מכל ממשלה אחרת.

שינויים בהרכבי הסיעות במהלך כהונתה של הכנסת

דוד בן-גוריון, שעמד בראש הרשימה הממלכתית, התפטר מהכנסת ביוני 1970, ופרש מהחיים הפוליטיים. בעקבות פרישתו, פרש מהסיעה חבר הכנסת מאיר אביזוהר, שגרס שללא בן-גוריון אין טעם בקיומה של המפלגה, והקים סיעת יחיד. ב-1973 הצטרף אביזוהר למערך.

אבנר חי שאקי הקים אף הוא סיעת יחיד, לאחר שפרש מהמפד"ל. בבחירות לכנסת השמינית עמד שאקי בראש התנועה לשוויון חברתי.

שלום כהן, מסיעת "העולם הזה - כוח חדש", החל לפעול רבות בסוגיות עדתיות, למורת רוחו של יושב ראש המפלגה, אורי אבנרי. בעקבות הקרע בין השניים, פרש כהן מהסיעה והקים אף הוא סיעת יחיד. בהמשך היה למזכ"ל הפנתרים השחורים.

אירועים מרכזיים

מלחמת יום הכיפורים – ראש הממשלה גולדה מאיר, האלוף רחבעם זאבי ושר הביטחון משה דיין בטיסה במסוק צבאי במלחמת יום כיפור.
מלחמת יום הכיפורים – ראש הממשלה גולדה מאיר, האלוף רחבעם זאבי ושר הביטחון משה דיין בטיסה במסוק צבאי במלחמת יום כיפור.
חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7). תיקון לחוק שירות ביטחון שבין היתר הסמיך פוקדים לקרוא למיועדים לשירות ביטחון לבדיקות מוקדמות ("צו ראשון"), הסמיך את הצבא לחסן את הבאים לבדיקות המוקדמות, הסדיר מחדש את סוגיית ההתנדבות לשירות, הסדיר מחדש את סמכויות שר הביטחון לפטור משירות, והעלה את גיל הפטור משירות מילואים מ-49 ל-54.
חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7). תיקון לחוק שירות ביטחון שבין היתר הסמיך פוקדים לקרוא למיועדים לשירות ביטחון לבדיקות מוקדמות ("צו ראשון"), הסמיך את הצבא לחסן את הבאים לבדיקות המוקדמות, הסדיר מחדש את סוגיית ההתנדבות לשירות, הסדיר מחדש את סמכויות שר הביטחון לפטור משירות, והעלה את גיל הפטור משירות מילואים מ-49 ל-54.
חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.
חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.
חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 4). תיקון זה, הידוע בשם חוק בדר-עופר, קבע מחדש את אופן חלוקת עודפי הקולות לאחר הבחירות.
חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 4). תיקון זה, הידוע בשם חוק בדר-עופר, קבע מחדש את אופן חלוקת עודפי הקולות לאחר הבחירות.

ב-28 ביולי 1970 מונה סיף א-דין א-זועבי לסגן יושב ראש הכנסת, והיה לחבר הכנסת הערבי-ישראלי הראשון שמכהן בתפקיד זה.

ב-5 באפריל 1972 נפטר יושב ראש הכנסת, ראובן ברקת. ב-9 במאי נבחר לתפקיד ישראל ישעיהו-שרעבי, שכיהן עד אז כיושב ראש ועדת הכנסת.

ב-10 באפריל 1973 בחרה הכנסת באפרים קציר לנשיא הרביעי של מדינת ישראל. קציר נתמך בידי 66 מחברי הכנסת, בעוד שבאפרים אלימלך אורבך תמכו 41 חברי כנסת. תשעה חברי כנסת נוספים שלשלו פתק לבן.

ב-25 באוקטובר 1973, יום לאחר שהושגה הפסקת האש בין ישראל לבין סוריה ומצרים, חוקקה הכנסת בהליך בזק חוק לדחיית הבחירות, שנועדו להתקיים חמישה ימים לאחר מכן. הבחירות נדחו בחודשיים.

חקיקה

מהלך כהונתה של הכנסת השביעית, אישרה הכנסת 319 חוקים, מהם 279 ביוזמה ממשלתית (87.5%) והיתר ביוזמה פרטית[1].

חוקי יסוד

במהלך כהונתה של הכנסת השביעית לא נחקקו חוקי יסוד חדשים, אך חוק יסוד: הממשלה תוקן, ונקבעה בו תקופת צינון של 100 ימים לשופטים, דיינים וקציני צבא בטרם ניתן יהיה למנותם לשרים.

חקיקה בתחום המשטר

חקיקה חברתית

  • חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 7). במסגרת תיקון זה הונהגו לראשונה דמי אבטלה.
  • חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 13). במסגרת תיקון זה נקבעה קצבת נכות ונקבעו הוראות שונות לזכאותם של נכים לטיפולים שונים.
  • חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 10). תיקון מקיף בחוק הביטוח הלאומי, במסגרתו, בין היתר, הוצמדו קצבאות הנכות והמשפחה לשכר הממוצע במשק, נקבע כי קצבת שארים תומר בקצבת זקנה עם ההגעה לגיל המתאים, נקבע כי בחישוב דרגות נכות ניתן יהיה להתחשב בדרגות נכות קודמות, נקבע כי גברים מגיל 65 ונשים מגיל 60 יהיו פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי, למעט דמי ביטוח נפגעי עבודה, ועוד.
  • חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.
  • חוק החיילים המשוחררים (הוראת שעה). חוק זה הקנה שורה של הטבות והקלות לחיילים ששירתו תקופות ממושכות בשנה שהחלה עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים. בין היתר, ניתנה לחיילים אלה עדיפות במכרזים, בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה, בשיכון ובהלוואות לדיור, הנחה בתשלום שכר לימוד במוסדות להשכלה גבוהה, זכות ללמוד בחינם לשם קבלת תעודת בגרות, זכות לקבל בחינם הכשרה מקצועית הניתנת על ידי המדינה ומענקי סיוע לעובדים עצמאיים.
  • חוק המזונות (הבטחת תשלום).

חקיקה כלכלית

  • חוק מילווה מלחמה. החוק נחקק במהלך מלחמת יום הכיפורים, ונועד לאפשר את מימון הוצאות המלחמה באמצעות מלווה מהאזרחים.
  • חוק מס מקביל. חוק שקבע כי על המעסיקים להעביר למוסד לביטוח לאומי 2.7% משכרו של כל עובד, והמוסד יעביר את הכספים לקופות החולים.
  • חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון מס' 3). תיקון חקיקה שהסמיך את שר התעשייה והמסחר להוציא צווים האוסרים על העלאת מחירים, לגבי מצרך מסוים או סוגי מצרכים, אדם מסוים, סוג מפעלים מסוים, או אזור מסוים בישראל.
  • חוק לעידוד השקעות (חברות עתירות הון). חוק שהעניק הטבות כלכליות לחברות שהון המניות שלהן הוא 100 מיליון דולר לפחות, ושמטרותיהן הקמה, רכישה או הפעלה של מפעלים ועסקים בישראל.
  • חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון מס' 6). התיקון הסמיך את שר האוצר לקבוע כי ניתן יהיה לתת פיצויים לפי החוק גם בגין נזקים שנגרמו לנכסים מסוימים מחוץ למדינת ישראל. התיקון נוסף בשל פעולות הטרור שהחלו נגד מטרות ישראליות בחו"ל.
  • חוק מס שירותים (מוסדות בנקאיים וחברות ביטוח). החוק הטיל מס בשיעור של 3.5% על הכנסותיהם של מוסדות בנקאיים וחברות ביטוח.

חקיקה פלילית

  • חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול). חוק המסדיר את ההליכים הפליליים נגד קטינים.
  • חוק לתיקון דיני העונשין (שכר עבירה). תיקון שקבע כי אם אדם קיבל שכר תמורת ביצוע עבירה, ניתן להטיל עליו בנוסף לכל עונש קנס בשיעור פי שלושה מגובה שכרו, וכן קבע הוראות שונות לגבי חילוט חפצים שניתנו כשכר תמורת ביצוע עבירה.
  • חוק לתיקון פקודת החוק הפלילי (מס' 35). תיקון חקיקה במסגרתו נוספו עבירות של מתן כלים, חומרים או אמצעים לביצוע פשע, השפעה והטרדה בקשר לעדות או חקירה, נשיאת נשק בבית משפט וחבלות ותקיפות בנסיבות מחמירות, שונו הגדרות העבירה של איומים, מסירת ידיעות כוזבות, שיבוש עשיית משפט, סחיטה בכוח וסחיטה באיומים, וכן ניתנה לשוטרים הסמכות לחפש בגופם ובחפציהם של הבאים לבית משפט.
  • חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק) (תיקון). התיקון הוסיף לספר החוקים עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד ונטילת נכסים לשם סחיטה.
  • חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 4). תיקון לחוק הנוער (טיפול והשגחה) שקבע, בין היתר, כי שופט רשאי למנוע את זימונו של קטין להעיד, או להפסיק את עדותו, אם סבר שמתן העדות עלול לסכן את שלומו של הקטין, וכן לקבל תחת זאת כראיה עדות שגבה חוקר נוער. עוד קבע התיקון כי בסמכותו של בית המשפט לכפות את התייצבותו של קטין בפניו או במוסד שקבע, וכן הסמיך את המשטרה לסייע לפקידי הסעד באכיפת צווים.
  • חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות שוחד) (תיקון מס' 5). תיקון שקבע עונש של שלוש שנות מאסר על שוחד שנועד להשפיע על תוצאות תחרות.
  • חוק לתיקון פקודת החוק הפלילי (מס' 34). במסגרת התיקון הוחמרה הענישה על עבירה של החזקת נשק לא חוקי ונקבעה תקופת מעבר בה ניתנה אפשרות למסור נשק בלתי חוקי לתחנות משטרה ללא סנקציה פלילית.
  • חוק דיני עונשין (דרכי ענישה) (תיקון מס' 2). במסגרת תיקון זה נקבע כי על קנס שלא שולם במועד תיווסף תוספת פיגור.
  • חוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה) (תיקון מס' 7). התיקון קבע הוראות לגבי מי שהוטל עליו הן מאסר פלילי והן מאסר אזרחי.

חקיקה אזרחית

דת ומדינה

  • חוק השבות (תיקון מס' 2). תיקון לחוק השבות שהתקבל בעקבות בג"ץ שליט ועורר דיונים סוערים בשאלת מיהו יהודי. התיקון קבע כי יהודי לפי החוק הוא "מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת", וכן קבע כי הוראות החוק יחולו לא רק על יהודים, אלא גם על ילד ונכד של יהודי, על בן זוג של יהודי ועל בן זוג של ילד ונכד של יהודי, אך לא יחולו על יהודים שהמירו דתם מרצון.
  • חוק הבחירות למועצת הרבנות הראשית.
  • חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון). חוק שהסמיך את שר הדתות להוציא למועצה דתית צו למלא חובה או לבצע פעולה שהיא מוסמכת לעשותה והיא אינה עושה זאת, וכן למנות אדם אחר שיעשה זאת במקומה, על חשבונה.

מערכת המשפט

  • חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (מס' 14). בתיקון זה לפקודת סדרי השלטון והמשפט נמשכה המגמה של ההתנתקות מהוראות המשפט המנדטורי, בכך שנקבע בו כי "כל הוראה בחוק שלפיה יש לפרש אותו או ביטויים שבו לפי דיני אנגליה או לפי עיקרי פרשנות משפטית המקובלת באנגליה - לא תהיה עוד הוראה מחייבת.
  • חוק הסיוע המשפטי, מכוחו פועל הסיוע המשפטי במשרד המשפטים.
  • חוק העזרה המשפטית למדינות זרות (תיקון). במסגרת תיקון זה, נקבעו הוראות לגבי מסירת חפצים שנתפסו לרשויות שיפוטיות, וכן נקבעו הוראות לגבי העברת אסירים ועצירים לחו"ל.
חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 7). תיקון לחוק השיפוט הצבאי במסגרתו הוקם מוסד נציב קבילות חיילים. בתמונה: חיים לסקוב, נציב קבילות החיילים הראשון.
חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 7). תיקון לחוק השיפוט הצבאי במסגרתו הוקם מוסד נציב קבילות חיילים. בתמונה: חיים לסקוב, נציב קבילות החיילים הראשון.

חקיקה ביטחונית

עבודה

  • חוק יישוב סכסוכי עבודה[2] (תיקון מס' 2). בתיקון זה נקבעו הוראות לגבי הסכמים קיבוציים במגזר הציבורי.
  • חוק עבודת נשים (תיקון מס' 3). תיקון זה נועד לאפשר לנשים שאימצו ילדים לצאת לחופשה המקבילה לחופשת לידה.
  • חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 6). התיקון קבע כי כל נער עובד בן 15 עד 18 יהיה חייב בלימודים לשם הכשרה מקצועית.
  • חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 5). תיקון זה התיר לבני נוער מגיל 14 לעבודת בתקופות שבהן יש חופשות מן הלימודים.
  • חוק לתיקון פקודת המשטרה וחוק לתיקון פקודת בתי הסוהר. תיקונים לפקודת המשטרה ולפקודת בתי הסוהר שהבהירו כי בין המשטרה לבין השוטרים ובין שירות בתי הסוהר לבין הסוהרים לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בכל הנוגע לסוגיות של מינויים, שינויי דרגות, השעיות ופיטורים.
  • חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 4). חוק שהקנה זכות לפיצויי פיטורים למי שהתפטר מעבודתו כדי להתגייס למשטרה או לשירות בתי הסוהר.

שלטון מקומי

  • חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 11) (מבקר העירייה). חוק שחייב עיריות שבהן למעלה מ-30 אלף תושבים למנות מבקר וקבע את תפקידיו וסמכויותיו, וכן הסמיך ערים קטנות יותר למנות מבקרים אם יהיו מעוניינות בכך.
  • חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 13). תיקון בפקודת העיריות שקבע כי חברי המועצה רשאים לעיין בכל מסמכי העירייה.
  • חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס' 5). תיקון חקיקה שקבע כי בכל רשות מקומית תוקם ועדת מל"ח וכי הכנת משק לשעת חירום והפעלתו יהיו בין תפקידי הרשות המקומית.
  • חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס' 3). החוק קבע כי פושט רגל לא יוכל לכהן כחבר מועצה.
  • חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס' 2). התיקון הסמיך את הרשויות המקומיות לחייב בעלי עסקים לנקות את המדרכות שמול בתי העסק שלהם.

חינוך

  • חוק לימוד חובה (תיקון מס' 8). תיקון לחוק לימוד חובה שהחמיר את הענישה על הורים שלא שולחים את ילדיהם לבית הספר, וקבע כי בית משפט הדן בעבירה כזו ישמע את חוות דעתו של עובד סוציאלי ושל היועץ בבית הספר.
  • חוק לימוד חובה (תיקון מס' 9). בתיקון זה הוסמכה מערכת החינוך להורות על בדיקות רפואיות לתלמידים לשם קביעת התאמתם למוסדות חינוך מסוימים.
  • חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 3). התיקון אסר על פתיחת מוסד להשכלה גבוהה ללא היתר מהמועצה להשכלה גבוהה.

בריאות

חוק השבות (תיקון מס' 2). תיקון לחוק השבות שהתקבל בעקבות בג"ץ שליט ועורר דיונים סוערים בשאלת מיהו יהודי. התיקון קבע כי יהודי לפי החוק הוא "מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת", וכן קבע כי הוראות החוק יחולו לא רק על יהודים, אלא גם על ילד ונכד של יהודי, על בן זוג של יהודי ועל בן זוג של ילד ונכד של יהודי, אך לא יחולו על יהודים שהמירו דתם מרצון.
חוק השבות (תיקון מס' 2). תיקון לחוק השבות שהתקבל בעקבות בג"ץ שליט ועורר דיונים סוערים בשאלת מיהו יהודי. התיקון קבע כי יהודי לפי החוק הוא "מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת", וכן קבע כי הוראות החוק יחולו לא רק על יהודים, אלא גם על ילד ונכד של יהודי, על בן זוג של יהודי ועל בן זוג של ילד ונכד של יהודי, אך לא יחולו על יהודים שהמירו דתם מרצון.
  • חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 3). חוק שקבע כי מחירי התרופות יהיו אחידים, לפי קביעת שר הבריאות.
  • חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 4). תיקון לפקודת בריאות העם שקבע הוראות לגבי איכותם התברואתית של מים.
  • חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 5). חוק שהסדיר את פעילות השירות הסניטרי, הסמיך את שר הבריאות לקבוע הוראות לגבי השקיה במי שופכין, הסמיך את שר הבריאות לקבוע מפרטים למכשירים רפואיים, ועוד.
  • חוק לטיפול בחולי נפש (תיקון). תיקון שקבע הוראות לגבי תשלום בגין אשפוז במוסד לחולי נפש.

תעבורה

  • חוק חגורות בטיחות ברכב. חוק שחייב לראשונה נהגים ונוסעים היושבים במושב הקדמי להשתמש בחגורת בטיחות.
  • חוק הספנות (ימאים). חוק שהסדיר את העיסוק במקצועות הימאות.
  • חוק הטיס (עבירות ושיפוט).
  • חוק הטיס (תיקון מס' 2). תיקון שהסדיר את הפעלתם של מנחתים.
  • חוק רשות הנמלים (תיקון). תיקון שהוציא את נמל תל אביב ונמל יפו מאחריותה של רשות הנמלים, ובכך קבע כי נמלים אלה יחדלו לשמש כנמלי סחורות.

סביבה

  • חוק המים (תיקון מס' 5). תיקון לחוק המים שקבע הוראות לגבי מניעת זיהום מים.
  • חוק לתיקון פקודת המכרות (מס' 2). תיקון חקיקה שקבע הוראות לגבי שיקום מחצבות.

שונות

  • חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה.
  • חוק האזרחות (תיקון מס' 3). תיקון לחוק האזרחות שהסמיך את שר הפנים לתת אזרחות למי שזכאי לאזרחות מכוח חוק השבות, עוד בטרם הגיע לישראל אך הביע נכונות להשתקע בה.
  • חוק כלי היריה (תיקון מס' 4). תיקון שבין היתר חייב קבלת מידע ממשרד הבריאות על מחלות נפש לפני מתן רישיון נשק, וכן הסדיר את השימוש בכלי ירייה בסרטים ובהצגות.
  • חוק השבת אבידה.
  • חוק זכויות מטפחים. חוק שהסדיר את זכויותיהם של מטפחי זני צמחים.
  • חוק מועצת הפירות (ייצור ושיווק).
  • חוק לתיקון פקודת העתיקות (מס' 2). התיקון אסר על מכירה ומסירה של עתיקות למי שאינו תושב ישראל ללא רישיון.
  • חוק לביטול פקודת הפיקוח על הבדואים. החוק ביטל פקודה מנדטורית שכללה הוראות ארכאיות ודרקוניות הנוגעות לפיקוח על המגזר הבדואי, ושלא נעשה בה שימוש.
  • חוק רשות נאות מרפא.

בעלי תפקידים

התפקיד בעל התפקיד הערות
נשיאות הכנסת
יושב ראש הכנסת
סגני יושב ראש הכנסת סיף א-דין א-זועבי, ראובן ארזי, מרדכי ביבי, אריה בן-אליעזר, ישראל שלמה בן-מאיר, מרדכי זר, יצחק נבון, אליאס נח'לה, טובה סנהדראי, צבי צימרמן, שלמה רוזן
ראשי הוועדות הקבועות
יושב ראש ועדת החוץ והביטחון חיים יוסף צדוק
יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט יוסף גולדשמידט
יושבת ראש ועדת החינוך והתרבות אלימלך-שמעון רימלט, אברהם כץ
יושב ראש ועדת הכלכלה אברהם שכטרמן, שמואל תמיר
יושב ראש ועדת הכנסת ישראל ישעיהו-שרעבי, ארי אנקוריון
יושב ראש ועדת הכספים ישראל קרגמן
יושב ראש ועדת העבודה שושנה ארבלי-אלמוזלינו
יושב ראש ועדת הפנים מרדכי סורקיס
יושב ראש ועדת השירותים הציבוריים חייקה גרוסמן
בעלי תפקידים פרלמנטריים אחרים
ראש האופוזיציה מנחם בגין באותה העת לא הוגדר התפקיד בחוק באופן רשמי
בעלי תפקידים בכנסת
מזכיר הכנסת חיים ליאור, נתנאל לורך
קצין הכנסת יצחק בן-גל

הערות שוליים

{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
הכנסת השביעית
Listen to this article