הנדסה קרמית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הנדסה קרמית (מלשון קרמיקה) היא המדע והטכנולוגיה של יצירת אובייקטים מחומרים אי-אורגנים שאינם מתכתיים על ידי פעולות חימום.
התחום כולל טיהור חומרי גלם, לימוד והפקת תרכובות כימיות, התרכבותן, המבנה שלהם, ההרכב והתכונות. חומרים קרמים יכולים להיות בעלי מבנה גבישי או גבישי חלקית בעלי טווח רחב בסולם המולקולרי. קרמיקת זכוכית עשויה להיות בעלת מבנה אמורפי או מבנה זכוכית עם טווח מולקולרי קצר או מוגבל. הן נוצרות מהיתוך מסה שהתגבשה תוך כדי קירור, או נוצרה ונתהוותה על ידי פעולות חימום. מקור המונח קרמיקה במילה היוונית κεραμικός - keramikos שמשמעותה קדרות. היא קשורה גם למילה הקדומה בסנסקריט "לשרוף".
יישומי התחום הם רבים וכוללים טכנולוגיות בהנדסת חשמל, הנדסת חומרים, הנדסה כימית, הנדסת מכונות, כרייה, הנדסת אווירונאוטיקה, הנדסת חלל, רפואה, זיקוק, הנדסת מזון, אלקטרוניקה ועוד. מאחר שקרמיקה היא עמידה בפני חום, היא מהווה תחליף טוב ליישומים בהם מתכת ו פולימרים אינם מתאימים.