הפארק הלאומי הגעשי לאסן
פארק לאומי בצפון-מזרח קליפורניה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הפארק הלאומי הגעשי לאסן (באנגלית: Lassen Volcanic National Park), הוא פארק לאומי המשתרע על שטח הררי מיוער בן 430 קילומטרים רבועים, המתאפיין בתוואי נוף געשיים, בצפון-מזרח מדינת קליפורניה בארצות הברית.
פומרולה בהר לאסן | |
מידע כללי | |
---|---|
על שם | Peter Lassen |
תאריך הקמה | 9 באוגוסט 1916 |
מבקרים בשנה | 536,068[1] (נכון ל־2016) |
גוף מנהל | שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית |
נתונים ומידות | |
שטח | 430[2] קמ"ר |
מיקום | |
מדינה | קליפורניה בארצות הברית |
מיקום | מחוז שסטה |
קואורדינטות | 40°29′16″N 121°30′18″W |
Lassen Volcanic | |
האזור היה תחת השפעה של פעילות געשית במשך מיליוני שנים, אבל ההיסטוריה הגאולוגית האחרונה של הפארק קשורה להר לאסן, הר געש שהוא כיפת הלבה הגדולה ביותר בעולם, והר הגעש הדרומי ביותר ברכס קסקייד.[3] ההר התפרסם בעקבות התפרצות געשית גדולה ב-1915. מקור החום לגעשיות באזור לאסן הוא הפחתה מול חוף צפון קליפורניה של לוח גורדה מתחת ללוח הצפון-אמריקאי.[4] האזור סביב פסגת לאסן עדיין פעיל געשית, כולל בריכות בוץ, פומרולות מצחינות, ומעיינות חמים מבעבעים.[5] הפארק הלאומי הגעשי לאסן הוא בין המקומות הבודדים בעולם שבו ניתן למצוא את כל ארבעת הסוגים של הרי הגעש (כיפת לבה, חרוט מגן, חרוט אפר והר געש שכבתי).[6]
הילידים האינדיאנים חיו באזור הפארק במשך אלפי שנים. הם היו ציידים-לקטים שנהגו להגיע לאזור במשך חלק מהשנה, צדו בעלי חיים וליקטו צמחים. המתיישבים הראשונים באזור ממוצא אירופאי הגיעו בתחילת המאה ה-19. שם ההר שנתן את שמו לפארק הוא מחווה לפטר לאסן (Peter Lassen; 1859-1800), נפח ממוצא דני שהוביל את המהגרים מעבר לפסגה זו אל עמק סקרמנטו בשנות ה-30 של המאה ה-19.
הפארק הלאומי הגעשי לאסן התחיל כשני מונומנטים לאומיים שהוכרזו על ידי נשיא ארצות הברית תאודור רוזוולט ב-6 במאי 1907: "המונומנט הלאומי חרוט האפר" (Cinder Cone National Monument), ו"המונומנט הלאומי פסגת לאסן" (Lassen Peak National Monument).[7] ב-9 באוגוסט 1916 שודרג מעמד האזור לפארק לאומי בעקבות ההתפרצות המרהיבה שנה קודם לכן.
הפארק מנוהל על ידי שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית, סוכנות פדרלית שמטרתה להגן על עושר משאבי הטבע והמשאבים התרבותיים של הפארק, המושכים למעלה מחצי מיליון מבקרים מדי שנה. הפארק הוא משכן לקרוב ל-800 מינים של צמחים,[8] וכ-300 מינים של בעלי חוליות.[9]