הפרח לפרפר
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הפרח לפרפר הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק. פורסם לראשונה בשנת תרפ"ב 1922.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
השיר הולחן על ידי פואה גרינשפון,[1] ועל ידי נחום נרדי, שלחנו הנפוץ זכה לביצועים רבים.[2]
נושא השיר הוא יפי הטבע ויחסי הגומלין בין יצורים: פרח ופרפר, המכונה "פרח חי". אל יחסי הגומלין בטבע, יצק המשורר את "דברי" הפרח, הקורא לפרפר לנהל עמו יחסי אחווה, מזמין אותו לשתות את הצוף שלו: "וּמִכּוֹסִי טַל שְׁתֵה", ולהשתמש בו ליצירת "מְעִיל, כְּתֹנֶת פַּסִּים" צבעוני חדש. ביאליק חיבר את השיר הפרפר לפרח, כהמשכו, ושני השירים הובאו יחדיו בקובצי שירה לילדים.