הצטלביות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הִצְטָלְבִיוּת (באנגלית: intersectionality; מושג המוכר בספרות האקדמית בעברית גם כאינטרסקציונליות, שוליות מרובה, שוליות מצטלבת, שילוב מִיצבים[1] והצטלבות מיקומי שוליים) היא מסגרת תאורטית בה נחקרת ההצטלבות בין צורות או מערכות דיכוי, שליטה ואפליה. על פי התאוריה, קטגוריות חברתיות ותרבותיות של קבוצות החוות דיכוי, כגון גזע, מגדר, מעמד, נטייה מינית, וצירי זהות נוספים, אינם מתקיימים בנפרד זה מזה, אלא שלובים יחד ומשפיעים על האופן בו מערכות כוח חברתיות פועלות על אנשים וקבוצות באופן מצטבר וייחודי.[2] התאוריה בוחנת את האופנים בהם מערכות דיכוי כמו גזענות, סקסיזם, ביפוביה, טרנספוביה, הומופוביה וסוגנות לא מתקיימות בנפרד אלא פועלות יחד, משפיעות זו על זו ויוצרות מערכת דיכוי מורכבת המשקפת את ההצטלבות של סוגי אפליה שונים, וחושפת כיצד כל הדיכויים פועלים על פי דינמיקה דומה.[3][4]
התאוריה נבנתה תחילה מתוך המאבק של נשים אפרו-אמריקאיות, ובמיוחד נשים לסביות, בקולקטיב נהר קומבהי, והתפתחה בשטח בפעילות פמיניסטית, כמו גם בתחום החקר האקדמי, לכדי תאוריה מגובשת החלה על כל מצב של דיכוי מרובה מאפיינים. את המונח עצמו טבעה החוקרת המשפטית הפמיניסטית קימברלי קרנשו ב-1989 כדי לתאר את חווייתן של נשים שחורות, החוות דיכוי מגדרי בקרב תנועות זכויות לשחורים המונהגים על ידי גברים, אך מצד שני חוות דיכוי גזעני מצד נשים לבנות בתנועה הפמיניסטית.[5]
בארצות הברית, הגישה ההצטלבותית הולידה את הפמיניזם השחור. דוגמה לתנועה המבוססת על ראייה הצטלבותית בישראל היא פמיניזם מזרחי, לפיו לא ניתן לתאר באופן מלא את חוויותיהן של נשים מזרחיות תוך התייחסות לחוויה הנשית ולחוויה המזרחית בנפרד, אלא כחוויה כוללת בה השלם גדול יותר מסכום חלקיו.[6]