הקונגרס הערבי-פלסטיני
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הקונגרס הערבי-פלסטיני (בערבית: אַל־מֻאְתַמַר אַל־עַַרבִּי אַל־פִלַסְטִינִי אַל־עַאם[2]) היה סדרת כינוסים של ההנהגה הפוליטית הפלסטינית בתקופת המנדט. הקונגרס התכנס שבע פעמים בין 1919 ל-1928. שלטונות המנדט הבריטי סירבו להכיר בו כגורם מייצג של האוכלוסייה הערבית של ארץ ישראל. עם זאת, הוועד הפועל הערבי שקם כאחת מהחלטות הקונגרס השלישי ב-1920, ייצג את ערביי הארץ מול שלטונות המנדט עד אמצע שנות ה-30 של המאה ה-20.
לקונגרס מעולם לא נערכו בחירות כלליות. לקראת התכנסות הוועידות שלו, היו חברי ההנהלה של האגודה המוסלמית-נוצרית המקומית או אגודה אחרת שפעלה באותו מקום כמסגרת לפעילות לאומית, מתכנסים ובוחרים מספר פעילים מקומיים כצירים לוועידה. שיטה זו גרמה לספק מצד השלטון הבריטי בדבר מידת הייצוגיות של המסגרת הזאת.[3]