הקלאסיקה של ההרים והימים
ספר / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הקלאסיקה של ההרים והימים (בסינית מסורתית: 山海經; בסינית מפושטת: 山海经; בפין-יין: Shānhǎi Jīng), אשר מוכרת גם בשמות "שאן האי ג'ינג", ו"ספר ההרים והימים", היא טקסט סיני קלאסי המשלב גאוגרפיה במיתוס. גרסאות של הטקסט ידועות עוד מן המאה הרביעית לפנה"ס[1], ולצורתו הסופית התגבש בתקופת שושלת האן המערבית[2].
הערך מכיל כתב מזרח-אסייתי. כדי לראות את הכתוב בצורה תקינה, יש להתקין גופן סיני במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, ראו עזרה. |
הטקסט משמש תיאור גאוגרפי-תרבותי-אגדי של סין שלפני תקופת שושלת צ'ין, ומשובץ כולו סיפורים מיתולוגיים. מעבר לכך ניתן למצוא בו גם התייחסויות לבעלי חיים, צמחייה, מחצבים, טכניקות כישוף, דת, היסטוריה, רפואות, מנהגים עממיים ומיעוטים אתניים בסין.
ישנם בספר כ-31,000 סימנים, הוא מחולק ל-18 מגילות ומכיל תיאורים של 550 הרים ו-300 מקורות מים. החלק העתיק ביותר בספר - "הקלאסיקה של ההרים" נחשב לעיתים כעומד בפני עצמו, ואז הוא מכונה "קלאסיקת ההרים בעלת חמשת האיברים"[3]. במקור היו בספר גם מפות מצוירות אשר אוגדו תחת השם "הקלאסיקה של מפות ההרים והימים", אך לאחר תקופת שושלות וֵיי וגִ'ין לא נותר זכר מן המפות.