הקלטה והשמעה של קול
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הקלטה והשמעה של קול נעשים באמצעות ציוד חשמלי או מכני, המאפשר הקלטה והשמעה של גלי קול כגון, דיבור, שירה, מוזיקה אינסטרומנטלית, או אפקטים קוליים. שני הסוגים העיקריים של טכנולוגיית הקלטת קול הם הקלטה אנלוגית (אנ') והקלטה דיגיטלית.
הקלטה אנלוגית מתבצעת באמצעות מיקרופון, שמסוגל לזהות שינויים בלחץ אטמוספירי (גלי קול אקוסטיים) ולהקליט אותם כגלי קול בציוד כמו פטיפון (אשר חורט חריצים על גבי תקליטים) או קלטת שמע מגנטית, בה הגלים החשמליים שנקלטים במיקרופון מומרים לתנודות אלקטרומגנטיות. גלי קול אלקטרוניים יכולים גם להיות מוקלטים ממכשירים כגון גיטרה חשמלית או סינתיסייזר, ללא שימוש באמצעים אקוסטיים ללכידתם.
הקלטה דיגיטלית של צליל משתמשת באותה טכנולוגיה כמו הקלטה אנלוגית בתוספת הדיגיטיזציה של גלי הקול, ומאפשרת לאחסן את ההקלטה באופן דיגיטלי, ולנגן אותה במגוון רחב יותר מכשירים.
לפני הפיתוח של מכשירים שמסוגלים להקליט קול, היו קיימים מערכות מכניות, כגון תיבות נגינה ובהמשך פיאנולות, שאפשרו רישום והשמעה של מוזיקה אינסטרומנטלית.