הריכוזיות במשק הישראלי
כינוי למבנה השוק הישראלי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ריכוזיות כלכלית במשק הישראלי היא שם כולל ונתון במחלוקת למבנה השוק הישראלי שבו, על פי הטענה, נתח ניכר מהפעילות הכלכלית נשלט על ידי מספר קטן של קבוצות עסקיות, לרוב חברות החזקות הנשלטות בידי יחידים או משפחות.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לא נייטרלי, נתונים היסטוריים ולא עדכניים שאינם משקפים את המציאות. | |
לדעת המצדדים במונח, מצב זה פוגע בתחרותיות וביעילות הכלכלית. כאשר מידת הריכוזיות עולה, לעסקים קטנים אין סיכוי ממשי להצליח ולצמוח כשהם מתחרים בתאגידים הגדולים השולטים בחלק ניכר מהכלכלה, וזו אינה תחרות הוגנת.
לדעת אותם המצדדים הריכוזיות מערערת את הכלכלה, פוגעת ביציבות המשק ואף מכתימה את תדמית הדמוקרטיה הישראלית[1]. היבט משמעותי של ריכוזיות המשק הישראלי היא פעילות כלכלית באמצעות פירמידת שליטה הנתונות בידי מספר מצומצם של אנשי עסקים (רובם ישראלים). מאפיין זה נקבע על ידי בנק ישראל ועל ידי מספר ועדות בכנסת ונחקקו מספר חוקים להתמודד עם בעיה זו. מנגד קיימת דעת מיעוט שטוענת שאין בעיית ריכוזיות במשק הישראלי, שהמספר הקטן של חברות מתאים לגודל המשק, ושאין לריכוזיות השפעה קריטית על ענפי המשק[2].