הר דב
שלוחה מערבית של החרמון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הר דב או כתף שׂיאוֹן או הר הבתרים הוא שלוחה מערבית של הר החרמון, המגיעה לגובה 1,529 מטר מעל פני הים. ההר חולש על אזור נרחב בצפון הגליל והגולן ובדרום לבנון. פני ההר מכוסים סלעים קרסטים בעלי צורות מגוונות.[1] בין הר דב לבין הר החרמון זורם נחל שיאון.
עובדות מהירות מידע כללי, גובה ...
הר דב | |
מידע כללי | |
---|---|
גובה | 1,529 מטר |
מדינה | ישראל ישראל |
מיקום | הר חרמון, גבול ישראל-לבנון |
רכס הרים | מול הלבנון |
מסלול ההעפלה הקל | כביש 999 |
קואורדינטות | 33°19′05″N 35°42′46″E |
(למפת ישראל רגילה) | |
מפת אזור חוות שבעא והר דב. החוות הנטושות מסומנות באדום |
סגירה
מאז נסיגת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000, מהווה ההר סלע מחלוקת בין ישראל ללבנון, התובעת ריבונות על השטח הידוע בשם חוות שבעא. ישראל מחזיקה בשטח מאז כבשה את רמת הגולן מידי סוריה ב-1967, והחילה עליו את הריבונות הישראלית ב-1981 באמצעות חוק רמת הגולן.
ההר קרוי בערבית ג'בל רוס (جبل رؤوس "הר ראשים"). בעברית הוא נקרא על-שם סרן דב רודברג, שנפצע בקרב עם מחבלים בהר ב-3 באוגוסט 1970, ומת מפצעיו שישה ימים אחר כך.