השושלת הפלאבית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
השושלת הפְלאבִית הייתה השושלת השנייה של קיסרי רומא, שליטי האימפריה הרומית מ-69 ועד 96 לספירה. מקור השם הוא באחד משמותיו של אבי השושלת: טיטוס פלביוס אספסיאנוס. שושלת זו לא האריכה ימים ומנתה שלושה קיסרים בלבד: אספסיאנוס, טיטוס ודומיטיאנוס. אספסיאנוס עלה לשלטון לאחר מלחמת האזרחים ב-69, שנה הידועה בשם "שנת ארבעת הקיסרים". לאחר כ-10 שנות שלטון ירש אותו בנו טיטוס, שמת כעבור שנתיים ממחלה קשה, בעודו ערירי. את טיטוס ירש אחיו דומיטיאנוס, ששלט כ-15 שנים עד שנרצח בידי מתנקשים, ובכך נסתיימה השושלת הפלאבית. אחריה עלתה שושלת "הקיסרים הנאורים", שהראשון בהם היה נרווה.
עובדות מהירות מדינה, בית האב ...
תהלוכת הניצחון של טיטוס ברומא, אחר דיכוי המרד הגדול ביהודה (ציור רומנטי מהמאה ה-19) | |
מדינה | הקיסרות הרומית |
---|---|
בית האב | פלוויוס |
מייסד | טיטוס פלוויוס אספסיאנוס |
השליט האחרון | טיטוס פלאוויוס דומיטיאנוס אוגוסטוס |
תקופת השושלת | 20 בדצמבר 69 – 18 בספטמבר 96 (26 שנים) |
סגירה