התייחסות עצמית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
התייחסות עצמית היא תופעה, בשפה טבעית או מתוכננת, שבה משפט מתייחס אל עצמו, במישרין או בעקיפין.
התייחסות עצמית עומדת בבסיסם של פרדוקסים רבים, שלחלק מהם תפקיד חשוב בפילוסופיה ובמתמטיקה. התייחסות עצמית ממלאת תפקיד חשוב במדעי המחשב, הן בצד התאורטי והן בצד התכנותי (רקורסיה), היא עומדת בבסיסם של פרקטלים רבים, וממלאת תפקיד מרכזי גם באמנות, וכן בשעשועים לשוניים ומתמטיים רבים.
באמנות המונח "ארס פואטיקה" מתאר יצירות המתייחסות לעצמן או לאמנות באופן כללי, וישנן דוגמאות רבות לכך בשירה, בפרוזה, בציור ובפיסול.