ויולה ד'אמורה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ויולה ד'אמורה (Viola d'amore, מאיטלקית: "כונרת האהבה") הוא כלי נגינה בעל 6 או 7 מיתרים ומיתרי תהודה (אנ'), אשר נוגן בעיקר בתקופת הבארוק.[1]
עובדות מהירות סיווג, קבוצה ...
ויולה ד'אמורה משנת 1760 | |
סיווג | קורדופוניים |
---|---|
קבוצה | כלי קשת, כלי מיתר |
נגנים | ויולנים |
מנעד | |
סגירה
כמו הכינור והויולה בני זמננו, גם על הויולה ד'אמורה מנגנים כאשר הכלי תלוי על הסנטר, ומבחינת טווח הרגיסטר ישנו שילוב בין המנעד הבינוני לגבוה.