וימפל
כינוי לחיתול ששימש תינוקות בברית המילה, ששימש לאחר מכן לעטיפת ספר התורה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
וימפֶּל (בכתיב יידי: ווימפל, ווימפעל; בגרמנית: Wimpel) או מפה הוא כינוי לחיתול ששימש תינוקות בברית המילה שלהם, שעל פי מנהג כמה קהילות בגרמניה, כשהגיע התינוק לגיל שלוש נתנה משפחתו את החיתול מתנה לבית הכנסת כדי שישמש לעיטוף ספר התורה.[1]
רוחבו של ה"וימפל" הוא כ-20 ס"מ ואורכו כ-3 מטרים, הוא היה מקושט ביצירות אמנות ונרקמו עליו שמותיהם של התינוק ואביו. השימוש בווימפל נהג בעיקר בדרום גרמניה אך גם במספר קהילות בצפון גרמניה ובאיטליה.
רוב החיתולים נשרפו בליל הבדולח או הושמדו בשואה, והמעטים שנשמרו נמצאים במוזיאונים בישראל ובעולם.