ונדל וילקי
איש עסקים אמריקאי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ונדל לואיס וילקי (נולד כלואיס ונדל וילקי, באנגלית: Lewis Wendell Willkie; 18 בפברואר 1892 - 8 באוקטובר 1944) היה עורך דין ואיש עסקים אמריקני, ומועמדה של המפלגה הרפובליקנית לתפקיד נשיא ארצות הברית ב-1940. וילקי משך צירים רבים בוועידה הרפובליקנית הלאומית בתור תומך בהתערבות בינלאומית. אף על פי שארצות הברית נותרה נייטרלית לפני המתקפה על פרל הארבור, תמך במעורבות גדולה יותר במלחמת העולם השנייה ובעזרה לבעלות הברית ובייחוד לבריטניה. יריבו הדמוקרט, הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט, ניצח בבחירות עם 55% מהקולות וניצחון גדול בחבר האלקטורים.
וילקי ב-1940 | |
לידה |
18 בפברואר 1892 אלווד שבאינדיאנה |
---|---|
פטירה |
8 באוקטובר 1944 (בגיל 52) ניו יורק שבניו יורק |
מדינה | ארצות הברית ארצות הברית |
מקום קבורה | בית הקברות איסט היל, ראשוויל, אינדיאנה |
השכלה |
|
מפלגה |
הרפובליקנית (לאחר 1939) מפלגות קודמות: הדמוקרטית (עד 1939) |
בת זוג | אדית' וילקי (1918–1944) |
חתימה | |
וילקי נולד באינדיאנה ב-1892. שני הוריו היו עורכי דין וגם הוא הפך לכזה. הוא שירת במהלך מלחמת העולם הראשונה אבל לא נשלח לצרפת עד לסיומה של המלחמה, ולא נלחם. הוא השתקע באוהיו, ולאחר מכן הקים משרד לעריכת דין. רוב עבודתו הייתה בייצוג חברות חשמל פרטיות, וב-1929 הוא הפך לחבר במועצה של חברת חשמל פרטית בניו יורק סיטי. הוא התקדם במהירות והפך לנשיא החברה ב-1933. מיד לאחר מכן הושבע רוזוולט לנשיאות, והכריז על תוכניתו להקמת רשות עמק טנסי שתספק חשמל בזול ותתחרה מול חברתו של וילקי. בין 1933 ל-1939, התנגד וילקי לפרויקט בפני הקונגרס, בית המשפט והציבור. הוא לא הצליח למנוע את הקמת הרשות, אולם מכר את חברתו במחיר טוב וזכה להערכה ציבורית.
הוא היה פעיל במפלגה הדמוקרטית, אולם עבר למפלגה הרפובליקנית בסוף 1939. הוא לא רץ בבחירות המקדימות של 1940, אולם נחשב למועמד מקובל במקרה שהוועידה תהיה מפולגת. הוא זכה לתמיכה מצירים לא מחויבים, ותומכיו הצעירים קידמו את מועמדותו. כשכוחותיו הגרמניים של אדולף היטלר השתלטו על מערב אירופה ב-1940, רפובליקנים רבים התנגדו לבחירת מועמד בדלן כתומאס דיואי, והעדיפו את וילקי, שנבחר בסיבוב השישי כשגבר על הסנאטור רוברט טאפט. תמיכתו של וילקי בסיוע לבריטניה הפכה לגורם מרכזי במהלך מסע הבחירות, והוא גם תמך בנשיא רוזוולט כשזה גייס חיילים. שני המועמדים הפכו ליותר בדלניים עם סיום המירוץ. רוזוולט נבחר לכהונה שלישית (תקדים היסטורי) וזכה ב-38 מתוך 48 מדינות.
לאחר מערכת הבחירות נשלח וילקי לאירופה כשגריר מטעמו של רוזוולט, ותמך בו. שמרנים רבים התנגדו אליו, בעיקר כשהחל לתמוך בליברליזם ובמעורבות בינלאומית. וילקי ניסה להיבחר שוב ב-1944, אולם לאחר כישלון בבחירות בוויסקונסין באפריל, פרש. הוא ורוזוולט שוחחו על יצירת מפלגה ליברלית לאחר המלחמה, אולם מותו של וילקי באוקטובר 1944 מנע זאת. וילקי זכור בשל הגיבוי שנתן לרוזוולט ב-1940, שאפשר לו לסייע לבריטניה במהלך המשבר של זו האחרונה.