ועדת העזרה וההצלה בבודפשט
ועדה לסיוע ליהודים בהונגריה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ועדת העזרה וההצלה בבודפשט (בהונגרית: Budapesti Segélyező és Mentőbizottság, נהגה בערך: בּוּדַפֶּשְטִי שֶגֵייֶזה אֵש מֶנְטֶהבִּיזוֹטְשאג) קמה בתחילת שנת 1943 מטעם הנהגת היישוב בארץ ישראל, במטרה להתכונן לאפשרות של כיבוש הונגריה. במקביל התבקשה לסייע לפליטים להימלט להונגריה ולהיקלט בה, וליצור קשר עם פעילי הצלה בשטחי הכיבוש, בעזרת כספים והוראות מטעם ועדת עזרה והצלה של הישוב, באיסטנבול.
מדינה | ממלכת הונגריה |
---|---|
מטה הארגון | בודפשט |
מייסדים | ישראל קסטנר, יואל ברנד |
תקופת הפעילות | 1944–1945 (כשנה) |
מייסדי הוועדה בבודפשט היו ישראל קסטנר שעמד בראשה, יואל ברנד ושמואל שפרינגמן, חברי איחוד-מפא"י. במהלך שנת 1943 נוסף להרכבה פרץ רווס, מנהיג תנועת מכבי הצעיר, ורפי פרידל-בנשלום, מנהיג השומר הצעיר, הצטרף אליה בפברואר 1944. הרכבה השמאלי-ציוני, והקשר שקיימה עם ועדת ההצלה באיסטנבול, שהתבטא בקבלת מידע וכספים, עורר מתח קבוע בקרב פעילי הצלה בבודפשט, באיסטנבול ובארץ-ישראל[1]. אוטו קומוי, נשיא ההסתדרות הציונית בהונגריה, הצטרף אליה רשמית, בחותמו על מכתב משותף עם חברי הוועדה בבודפשט לוועדת ההצלה באיסטנבול ב-2 במאי 1944, כשנה וחצי לאחר שנוסדה[2].
באמצעות קשרים שהקימו חברי הוועדה עם פעילי הצלה יהודים, בעיקר בסלובקיה ובפולין, ידעו נציגי היישוב באיסטנבול על השואה המתרחשת שם ובברית המועצות; הם העבירו כספים מטעם העם היהודי והישוב בארץ ישראל לשטחי השליטה וההשפעה הגרמנית, הגיעו לגטאות בפולין, חקרו פליטים וקיבלו מידע על הגיטואיזציה והגירושים להשמדה. כשבועיים לפני הכיבוש, נודע למנהיגים יהודים בבודפשט באופן ברור על הכיבוש הגרמני הצפוי[3]. קסטנר, ברנד וחבריהם לתנועה פתחו במשא ומתן עם הגרמנים משרות הריגול הנגדי, שקיימו את קשר המכתבים והכספים בין ועדות ההצלה בבודפשט ואיסטנבול, במטרה להציל את יהדות הונגריה ושארית הפליטה, כדוגמת תוכנית אירופה הסלובקית. את התוכנית שלחו לוועדת ההצלה באיסטנבול שלושה ימים לפני הכיבוש[4]. בשל היותם בטוחים בסיכוייה, הם לא יידעו את מנהיגי השטח במידע ובמשמעותו, ולא עשו הכנות מתבקשות. ואולם לטענתם, הם ניסו להפיץ את המידע בקרב יהודי הונגריה, אך אלה לא האמינו להם, משום היותם מחוץ למעגל ההשמדה עד ראשית קיץ 1944.