זקן ממרא
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
זקן ממרא ('מַמְרֵא' היא הצורה הארמית של מַמְרֶה, מהפועל הִמְרָה 'מרד, לא לציית') הוא תלמיד חכם סמוך,[1] שמורה הלכה למעשה בניגוד לפסיקת הלכה של הסנהדרין כשהיא במקום מושבה שבלשכת הגזית,[2] ובהרכבה המלא.[3] הזקן מתחייב במיתה אך ורק אם הורה כך הלכה למעשה, ובתלמוד מובא עקביא בן מהללאל כדוגמה לתנא שחלק על הסנהדרין, אך לא הורה כן הלכה למעשה.[4] ולכן לא דנו אותו כזקן ממרא אלא גזרו עליו נידוי[5].
התורה החמירה בדינו של הזקן, והוא מתחייב מיתה בחנק.[6] הזקן הממרא הוא אחד מתוך ארבעה מקרים ש"צריכים הכרזה", וההלכה רואה חשיבות רבה לפרסום המקרה למען יראו וייראו.[7] כחלק מגישה זו העונש היה מבוצע בירושלים, בחג העלייה לרגל הסמוך לגזר דינו, כדי לפרסם את העניין בקרב כל העולים לרגל.[2] בדומה לכך, נאסר על חכמי הסנהדרין למחול על כבודם ולוותר לזקן הממרא, כדי "שלא ירבו מחלוקות בישראל".[8]