חואנגשאן
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חוָאנְגְשָׁאן (סינית: 黄山; פיניין: Huángshān, מילולית: "ההר הצהוב") הוא רכס הרים בדרום מחוז אנחווי שבמזרח סין. הרכס התרומם מתוך ים קדום במהלך עידן המזוזואיקון, לפני כ-100 מיליון שנים. הפסגות ברכס גולפו על ידי פעילות קרחונים במהלך הרביעון. הרכס מיוער ברובו, כשהצמחייה על ההר עבותה עד לגובה של 1,100 מטרים, והעצים צומחים עד קו העצים בגובה 1,800 מטרים.
פסגה משוננת בהר חואנגשאן | |||||
אתר מורשת עולמית | |||||
---|---|---|---|---|---|
| |||||
מידע כללי | |||||
סוג הר | מסיב גרניטי | ||||
גובה | 1,864 מטרים[1] | ||||
שטח | 16,060 הקטאר | ||||
מדינה | הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין | ||||
מיקום | מחוז אנחווי | ||||
מסלול ההעפלה הקל | רכבל | ||||
קואורדינטות | 30°07′30″N 118°10′00″E | ||||
(למפת הרפובליקה העממית של סין מוגדלת) | |||||
רכס ההרים ידוע בשל יופי הנוף, העננים האופפים את ההר, עצי האורן האנדמיים למזרח סין והקרויים על שמו (Pinus hwangshanensis) שצורתם מיוחדת,[2] פסגות הגרניט המעוצבות בצורה מיוחדת, והמעיינות החמים שמימיהם צלולים. חואנגשאן הוא נושא פופולרי בציור סיני ובספרות סינית מסורתיים. ההר הוכרז על ידי אונסק"ו אתר מורשת עולמית, ואף שבניגוד להרים מפורסמים אחרים בסין אין לו משמעות דתית הוא אחד מיעדי התיירות העיקריים בסין.