חוב ציבורי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חוב ציבורי (נקרא גם: חוב ממשלתי, חוב ריבוני, חוב לאומי) הוא כלל החובות של המגזר הציבורי הכולל את הממשלה המרכזית ואת הממשלות האזוריות (רשויות אוטונומיות, עיריות, רשויות מקומיות ועוד). חוב ציבורי נוצר ממכירת איגרות חוב או לקיחת הלוואות. ניתן לסווג את החוב הציבורי כחוב פנימי, בו המלווים הם אזרחי המדינה. זאת בניגוד חוב חיצוני, שהוא הסכום הכולל שחייבת מדינה כלפי בעלי חוב במדינות אחרות. הלכה למעשה מדובר בסכום הכולל שחייבים באופן קולקטיבי כלל אזרחי המדינה – בין בחוב פרטי או בחוב ציבורי – לממשלות זרות, אזרחים זרים, תאגידים זרים או מוסדות זרים[1].
חלוקה נפוצה נוספת של החוב הממשלתי היא לפי משך הזמן עד לפירעון. חוב לטווח הקצר נחשב בדרך כלל למשך שנה או פחות (דוגמת מלווה קצר מועד), והחוב לטווח הארוך הוא ליותר מעשר שנים (דוגמת איגרות חוב ממשלתיות). חוב לטווח בינוני נופל בין שני גבולות אלה. הגדרה רחבה יותר של חוב ממשלתי עשויה לשקלל את כל התחייבויות הממשלה, כולל תשלומי פנסיה עתידיים ותשלומים עבור סחורות ושירותים שהממשלה התקשרה אליהם אך טרם שילמה עבורם.