חולדה (קיבוץ) - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for חולדה (קיבוץ).

חולדה (קיבוץ)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חולדה
מגדל מים היסטורי בצמוד לחדר האוכל, 1/10
מחוז המרכז
מועצה אזורית גזר
גובה ממוצע[1] ‎119 מטר
תאריך ייסוד 1930
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים רומניה, גרמניה
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 1,162 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 6.0% בשנה עד סוף 2019
http://www.hulda.co.il/

חולדה (חֻלְדָּה) הוא קיבוץ בשפלה במועצה אזורית גזר, הסמוך ליער חולדה. סמוך ליער זה נסללה דרך בורמה שפתחה את הדרך לירושלים שהייתה תחת מצור בזמן מלחמת העצמאות. הקיבוץ הוקם כקבוצה בשנת 1930 על ידי תנועת גורדוניה.

החווה החקלאית

ב-1906 הוקמה סמוך לכפר הערבי ח'ולדה חווה ומשק חקלאי מגוון של ההסתדרות הציונית להכשרת העולים ארצה לעבודת האדמה ולהתיישבות. בהמשך ניטע יער חולדה על ידי קק"ל, והיה ליער עצי סרק הראשון בארץ ישראל שניטע על ידי הקק"ל. במקום הייתה חצר מבוצרת ומדרומה בית בן שתי קומות (הידוע כיום כ"בית הרצל").

החווה בחולדה, ביחד עם החווה בבן שמן, נחשבו בציבור הפועלים הארצישראלי לבית יוצר למשק חקלאי, עבודה עברית, וראשית הווי פועלי עברי עצמאי[2].

בשנת 1916 נולד ס. יזהר להוריו, שעבדו בחווה זו מספר שנים.

פרעות תרפ"ט

באוגוסט 1929 פרצו בארץ מאורעות תרפ"ט; ולאחר טבח חברון, התקפות על יישובים ופינוי כפר אוריה, הותקפה גם חוות חולדה. הנשים והילדים פונו מבעוד מועד ובמקום נשארו 16 בחורים, שתי נשים ושני ילדים. אחד מאנשי המקום הגיע למפקדת "ההגנה" בתל אביב וביקש עזרה. הוחלט לשלוח למקום את יעקב אברמסון איש "השומר" לשעבר, ואת אפרים צ'יזיק. בחולדה היה ארגז נשק ממשלתי ובו מספר רימונים, רובים אנגלים, ו-12 רובים קנדים. אברמסון וצ'יזיק הורו להתחיל לאלתר בחפירת שוחות, מילוי שקי חול וניקוי כלי הנשק. וכן, הדריכו השניים את אנשי החווה בשימוש בנשק.

ההתקפה על חולדה נפתחה ב-28 באוגוסט 1929 לפנות ערב. מספר המתקיפים הגיע למאות ועימהם באו נשיהם, חמוריהם וגמליהם לשאת את הביזה והשלל. הפורעים העלו את הגורן באש והלהבות האירו את חשכת הלילה. הערבים הקיפו את מתחם המשק והחלו לפרוץ אליו. אפרים צ'יזיק פקד לסגת לבית האבן בזחילה. הוא ניהל בעצמו את פעולת הנסיגה מהחצר לבית בלוותו את האנשים. בצאתו בפעם האחרונה מהבית לחצר פגע בו כדור והוא נהרג במקום. המגינים תפסו עמדות סמוך לחלונות הקומה השנייה וצלפו על הערבים הבוזזים.

בחצות הגיע כוח בריטי ודרש להפסיק את האש, משסירבו הערבים להפסיק את ההתקפה פתחו עליהם הבריטים באש ביחד עם המגינים. 40 גופות ערבים נספרו במקום. הבריטים פינו את המגינים אבל סירבו לקחת את גופתו של אפרים צ'יזיק. רק ב-31 באוגוסט 1929 חזרו לחולדה כמה מהמגינים ביחד עם בני משפחתו של אפרים והביאו את גופתו החרוכה לקבורה באדמת חולדה. המשק נשרף ונחרב עד היסוד. החווה עמדה בשיממונה כשנה, ולאחר מכן נשלחה קבוצה מתנועת הנוער "גורדוניה" למקום ועסקה בניקוי, בשיפוץ ושמירת הקיים.

במשך 15 שנים לאחר תרפ"ט, סופר שצ'יזיק היה מפקד ההגנה על חולדה, על מנת שלא לעורר את הבריטים לחפש את המפקד אברמסון בין הניצולים[3]. סיפורם של אפרים צ'יזיק ואחותו שרה הונצח באנדרטה "עבודה והגנה" שיצרה הפסלת בתיה לישנסקי.

הקיבוץ

בסתיו 1931 עברה למקום קבוצת "גורדוניה" א' מחדרה והקימה את קיבוץ חולדה בסיוע כספי של ארגון אבוקה.

בשנת 1937 הוחלט במשותף על ידי מוסדות היישוב וחברי הקיבוץ לעבור מהיער למקום הנוכחי, כקילומטר מערבית ליער ובטקס חגיגי הונח אבן פינה ליישוב החדש[2]. בשנת 1938 החלו החברים לעבור למה שכונה "הנקודה החדשה", היא חולדה של היום.

במלחמת העצמאות הייתה חולדה הנקודה המזרחית ביותר אשר היה לה קשר גאוגרפי ישיר עם היישוב ומוסדותיו וכך הפכה לתחנת התארגנות ויציאה של שיירות וכוחות לירושלים הנצורה. עם קום המדינה היוותה יעד להתקפות מטוסי האויב אשר נמשכו כ-8 ימים רצופים, עלו בחייהם של שני חברים, נזק רב לרכוש והביאו ליציאת הנשים והילדים לגלות בתל אביב למשך כ-3 חודשים. חולדה הייתה הקצה המערבי של "דרך בורמה" וממנה נמתח קו השילוח שהוביל מים לירושלים לאחר הסרת המצור במלחמת העצמאות.

בשנות ה-50 של המאה ה-20 הייתה פרנסת הקיבוץ על החקלאות ובנוסף היו בה בית בד שנקרא "זיתניה" ומכון לניקוי זרעים. שני המפעלים היו פעילים כל אחד כמחצית השנה[4].

החל מספטמבר 2013 מתקיימת בקיבוץ פעילות של תנועת הנוער בני המושבים.

כיום בונים בחולדה את "ההרחבה" שהוא הרחבה של הקיבוץ והתווספות משפחות רבות. כבר כיום חיות בהרחבה כ-80 משפחות, ובמהלך החודשים האחרונים של 2013 צפויה הרחבה לאיכלוס מלא (110 משפחות). עם קליטת המשפחות בהרחבה מתחילה לפעול בקיבוץ קהילה משותפת לחברי הקיבוץ וההרחבה.

באוגוסט 2013 נערכו בחירות ראשונות לוועד הקהילה המשותפת. הוועד, המורכב מ-4 חברי קיבוץ ו-3 חברי הרחבה, החל את פעילותו לניהול הקהילה החדשה שנוצרה בקיבוץ.

בשנת תשע"ו הוקם בקיבוץ בית כנסת, בסיועם של קבוצת תלמידים מישיבת תורת החיים, ובראשם הרב זאביק הראל.

גלריית תמונות

  • "בית הרצל" - בית התרבות של הקיבוץ (לאחרונה שופץ), 1/10
    "בית הרצל" - בית התרבות של הקיבוץ (לאחרונה שופץ), 1/10
  • חזיתו הראשית של בניין חדר האוכל של הקיבוץ (כיום נטוש), 1/10
    חזיתו הראשית של בניין חדר האוכל של הקיבוץ (כיום נטוש), 1/10
  • אזור המגורים בקיבוץ, 1/10
    אזור המגורים בקיבוץ, 1/10
  • ארכיון הקבוצות והקיבוצים בתכנון האדריכל חנן הברון, 1/10
    ארכיון הקבוצות והקיבוצים בתכנון האדריכל חנן הברון, 1/10
  • מרכז המבקרים החדש (טרם הושלם) של יקבי ברקן בפאתי הקיבוץ, 1/10
    מרכז המבקרים החדש (טרם הושלם) של יקבי ברקן בפאתי הקיבוץ, 1/10
  • בית הנעורים בתכנון רם כרמי, 10/11
    בית הנעורים בתכנון רם כרמי, 10/11
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חולדה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ 1 2 א. מ. קולר, לחולדה המתחדשת, דבר, 22 ביוני 1937
  3. ^ גרשון ריבלין, ‏הערות על מחקר-השדה במלחמת העצמאות, קתדרה 1, אלול תשל"ו, עמ' 75
  4. ^ יצחק יעקבי, החרושת והמלאכה במרחבי הדרום, דבר, 27 באפריל 1956


{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
חולדה (קיבוץ)
Listen to this article