חוקת מונגוליה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
החוקה של מונגוליה (במונגולית: Монгол Улсын Үндсэн Хууль, Mongol Ulsīn Ündsen Húlĭ, "החוק הכללי של המדינה המונגולית") היא המסגרת המשפטית, המסדירה את היחסים שבין ממשלת מונגוליה ובין אזרחי מונגוליה. החוקה הנוכחית, אשר נכתבה בהשראת חוקות מערביות נוספות, אומצה ב-13 בינואר 1992, נכנסה לתוקף ב-12 בפברואר באותה שנה, ותוקנה ב-1999 וב-2001.
החוקה קובעת כי ״מונגוליה היא רפובליקה בעלת שלטון פרלמנטרי״, ומבטיחה חופש דת, חופש תנועה, חופש ביטוי, וזכויות נוספות עבור אזרחי מונגוליה. החוקה גם מגדירה את אופן פעילותה והיקף סמכויותיה של ממשלת מונגוליה, מנגנון הבחירות במדינה, ועניינים נוספים.
החוקה, שנכתבה זמן קצר לאחר ההפיכה במונגוליה (1990), מורכבת מהקדמה, ואחריה שישה פרקים, המחולקים ל-70 סעיפים.[1]
בטרם החוקה הנוכחית, מונגוליה אימצה חוקות קודמות בשנים 1924, 1940 ו-1960.