חוק החנינה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חוק החנינה, התשכ"ז-1967 הוחק לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים.
עובדות מהירות פרטי החוק, תאריך חקיקה ...
פרטי החוק | |
---|---|
תאריך חקיקה | 14 ביולי 1967 |
תאריך חקיקה עברי | ו' בתמוז תשכ"ז |
גוף מחוקק | הכנסת השישית |
חוברת פרסום | ספר החוקים 502, עמ' 82 |
הצעת חוק | ממשלתית |
משרד ממונה | משרדי הביטחון, המשפטים וביטחון פנים |
נוסח מלא | חוק החנינה, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט |
סגירה
עיקרו של החוק הוא חנינה על עבירות שאינן חמורות מאוד. בין העבירות שהוצאו מתחולת החנינה היו עבירות שעונשן מעל 10 שנות מאסר, עבירות על פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם ועבירות חמורות נגד ביטחון המדינה.
עניין החנינה מצוי במקורות המשפט העברי וכבר בתנ"ך ניתן למצוא ביטוי לכך בימי שאול במלחמתו מול הפלשתים. בנוסף, גם שחרור העבדים בכל יובל שנים מבטאת סוג של חנינת העבדים.[1]