חזקיהו
מלך יהודה בשנים 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.[1] בתקופת מלכותו החריבה האימפריה האשורית החדשה את הממלכה השכנה, ממלכת ישראל, ואף כבשה חלקים מממלכתו. חזקיהו מתואר במקרא כמלך שלחם בפלשתים, מרד באשור, ביטל את פולחן האלילים ואת הפולחן מחוץ למקדש שבירושלים.
ערך זה עוסק במלך יהודה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו חזקיה (פירושונים).
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
איור משנת 1553 | |||||||||||
לידה |
739 לפנה"ס ירושלים, ממלכת יהודה | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
686 לפנה"ס (בגיל 53 בערך) ירושלים, ממלכת יהודה | ||||||||||
מדינה | ממלכת יהודה | ||||||||||
מקום קבורה | ירושלים | ||||||||||
בת זוג | חפצי-בה | ||||||||||
שושלת בית דוד | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
סגירה
חזקיהו הוא חלק מרשימה בת 53 דמויות מקראיות, שאושרו במחקר מבחינה ארכיאולוגית כדמויות היסטוריות[2][3].