חינוך מיוחד
חינוך הניתן לתלמידים עם לקויות הפוגעות בתפקודם באופן משמעותי או לתלמידים מחוננים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חינוך מיוחד הוא חינוך המוכוון לסיפוק מענה לצורכיהם הייחודיים של תלמידים שהמסגרות הרגילות של מערכת החינוך אינן מתאימות להם. המסגרות לחינוך מיוחד משמשות הן לחינוך תלמידים עם לקויות הפוגעות בתפקודם באופן משמעותי, והן לחינוך תלמידים מחוננים.
תלמיד נזקק לחינוך מיוחד כאשר הוא אינו מסוגל להפיק תועלת מתוכניות החינוך של בתי-הספר והגנים הרגילים, אשר אינן מתאימות לו ואינן עונות על צרכיו[1].
מספר התלמידים הנזקקים לחינוך מיוחד מוערך בכ-10% מאוכלוסיית התלמידים. לעיתים תלמיד מגיע למסגרות חינוך מיוחד בשל אילוצים טכניים (כגון חוסר נגישות של בתי הספר הרגילים למשתמשי כיסאות גלגלים). כמו כן, במדינות מסוימות (כמו ארצות הברית) נכללים בחינוך המיוחד גם מחוננים המתקשים להסתגל למסגרת החינוכית הרגילה[1].
השיבוץ למסגרת הלימוד הספציפית נקבע בהתאם לצרכים הייחודיים של כל תלמיד ואלו מאובחנים במסגרת ועדת השמה ייעודית מטעם משרד החינוך.
במסגרת החינוך המיוחד קיימות מספר אפשרויות, למשל: גן ילדים או בית ספר לחינוך מיוחד, פנימיות לחינוך מיוחד, כיתות טיפוליות ומקדמות בתוך החינוך הרגיל, שילוב בכיתה רגילה יחד עם סיוע אישי, מרכזי שיקום מקצועי ועוד[1].