חלוקת צ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה
פרק בהיסטוריה הצ'כוסלובקית, 1938-1945 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חלוקת צ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה החלה עם מסירת חבל הסודטים, כתוצאה של הסכם מינכן שנחתם בספטמבר 1938.
ההנהגות הפוליטיות של בריטניה וצרפת פעלו מתוך מדיניות של פיוס במטרה למנוע מלחמה עם גרמניה הנאצית. במסגרת מדיניות זו, אותה הוביל ראש ממשלת בריטניה, נוויל צ'מברלין, נענו המעצמות לתביעת היטלר שחבל הסודטים יסופח, בטענה שבחבל זה יש רוב של גרמנים אתנים. דרישה זו הייתה המשך למדיניות התפשטות טריטוריאלית גרמנית, שעוד קודם לכן באה לביטוי בסיפוח אוסטריה (אנשלוס). טרם הסיפוח הייתה צ'כוסלובקיה מדינה צעירה, עצמאית ודמוקרטית, בעלת כוח צבאי ומפעלי נשק, והיא לכאורה הייתה יכולה לנסות ולהתמודד ולהגן על עצמה מול הוורמאכט. מיד לאחר סיפוח חבל הסודטים, כבשה הונגריה כשליש משטח סלובקיה, ואילו פולין כבשה את אזור טשין - כיבושים שנכפו על צ'כוסלובקיה במסגרת בוררות וינה הראשונה.
למרות הסכם מינכן, פלש צבא גרמניה אל צ'כיה במרץ 1939 וכבש את שארית המדינה. אזור הכיבוש הפך לפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה. הפרוטקטורט הכפוי כלל משלוחם של מתנגדים למחנות ריכוז, רצח המוני, עבודות כפייה והשמדת היהודים. משטר זה נמשך עד לכניסת הצבא האדום לפראג במאי 1945.
לאחר המלחמה צ'כוסלובקיה שבה והוקמה והמיעוט הגרמני הוגלה. ב-1948, לאחר שהקומוניסטים השתלטו עליה, הייתה צ'כוסלובקיה לגרורתה של ברית המועצות, עד למהפכת הקטיפה בשנת 1989. המדינה נותרה מאוחדת עד לפירוקה בראשית 1993.