טיטאן (ירח)
ירח של כוכב הלכת שבתאי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
טיטאן הוא הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת שבתאי. הוא הירח השני בגודלו (מבחינת קוטר) בכל מערכת השמש, וקוטרו גדול אף יותר מזה של כוכב הלכת חמה. הוא התגלה ב־25 במרץ 1655 על ידי האסטרונום ההולנדי כריסטיאן הויגנס, אשר קרא לו בפשטות "ירחו של שבתאי" (שכן היה הראשון שנמצא). מאוחר יותר נמצאו עוד ארבעה ירחים על ידי ג'ובאני דומניקו קאסיני, והוא כינה אותם "ירחיו של לואי", על שם לואי הארבעה עשר. אסטרונומים רבים מאותה תקופה קראו לירחים שבתאי 1 עד שבתאי 5.
עובדות מהירות כוכב האם, כוכב אם ...
כוכב האם | |
---|---|
כוכב אם | השמש |
מידע כללי | |
סוג | ירח |
ירח של | שבתאי |
תאריך גילוי | 25 במרץ 1655 |
מגלה | כריסטיאן הויגנס |
על שם | טיטאנים |
מאפיינים מסלוליים | |
ציר חצי-ראשי | 1,221,850 ק"מ |
אקסצנטריות | 0.0292 |
זמן הקפה | 15.9[1] ימים |
מהירות מסלולית | |
‑ ממוצעת | 5.57 ק"מ/שנייה |
נטיית מסלול | 0.34854° |
מאפיינים פיזיים | |
רדיוס קו משווה | 2,574 קילומטר |
ממדים | 5,150 ק"מ |
שטח פנים | 8.3×107 קמ"ר |
מסה | 1.3452×1023 ק"ג |
צפיפות ממוצעת | 1.8798±0.0044 גרם/סמ"ק |
תאוצת הכובד בקו המשווה | 1.35 מטר/שנייה2 |
זמן סיבוב עצמי | 15.9 (סינכרוני) ימים |
אלבדו | 0.21 |
מהירות מילוט | 2.639 ק"מ/שנייה |
טמפרטורה ממוצעת | 93.7 K |
מאפייני אטמוספירה | |
לחץ אטמוספירי | 160 קילו פסקל |
סגירה
ג'ון הרשל טבע את שמות הירחים, במאמרו משנת 1847, "תוצאותיהן של תצפיות אסטרונומיות שבוצעו בכף התקווה הטובה"[2], כשמותיהם של הטיטאנים, לפי המיתולוגיה היוונית.
נכון ל־2019 נתגלו 82 ירחים, כולל טיטאן, סביב שבתאי.[3][4][5]