טים הרדין - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for טים הרדין.

טים הרדין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טים הרדין
טים הארדין, 1969
לידה 23 בדצמבר 1941
יוג'ין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בדצמבר 1980 (בגיל 39)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות אורגון, ארצות הברית
שנות הפעילות 1966 - 1973 (כ־7 שנים)
מקום לימודים South Eugene High School עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר-יוצר, זמר, מלחין, פסנתרן עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פולק, קאנטרי, בלוז
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Columbia Records
Verve Records
בן או בת זוג Susan Yardley Morss עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'יימס טימותי (טים) הרדין (באנגלית: James Timothy "Tim" Hardin;‏ 23 בדצמבר 1941 - 29 בדצמבר 1980) היה זמר ומלחין בסצנת הפולק האמריקאית של שנות ה-60 והשתתף בפסטיבל וודסטוק.

ביוגרפיה

הרדין נולד בעיר יוג'ין שבמדינת אורגון, ונשר מבית ספר בגיל 18, כדי להצטרף לחיל הים האמריקאי. ב-1961, אחרי שהשתחרר, עבר לניו יורק והצטרף לזמן קצר לאקדמיה האמריקאית לאומנות דרמטית ממנה נפלט עקב היעדרויות רבות. אז החל לפתח את הקריירה המוזיקלית שלו בהופעות בלוז באזור גריניץ' וילג'.

הקריירה המוזיקלית

ב-1963 עבר לבוסטון ושם גילה אותו אריק ג'יקובסון, שערך לו פגישה עם נציגי Columbia Records. שנה מאוחר יותר חזר לניו יורק כדי להתחיל בהקלטות עבור החוזה שחתם. תוצר ההקלטות נחשב לכישלון בעיניי חברת התקליטים, ואלו החלו להפיץ את התקליט רק 5 שנים מאוחר יותר, ב-1969, תחת השם Tim Hardin IV.

ב-1966 יצא תקליטו הראשון, Tim Hardin 1, בחברת התקליטים Verve Records. תקליט זה ביטא את השינוי שחל באופייה של המוזיקה של הרדין - המעבר מבלוז לפולק, שלימים הפך לסגנון העיקרי אותו ניגן. תקליט זה גם כלל את השיר המפורסם "Reason To Believe", שהפך ללהיט בעקבות גרסת הכיסוי של רוד סטיוארט. שיר נוסף מתקליט זה זכה להצלחה גדולה בישראל, "How Can We Hang On To A Dream" (איך נוכל להאחז בחלום). השיר עדיין מנוגן לעיתים בתוכניות רדיו בישראל.

תקליטו השני, Tim Hardin 2, יצא ב-1967 והכיל גם הוא שיר שהתפרסם מאוד - "If I Were A Carpenter", אך גם כאן, גרסתו המקורית של הרדין לא זכתה להצלחה כמעט ובכלל, והשיר התפרסם בעיקר מאוחר יותר, כאשר חידשו אותו אמנים רבים אחרים כמו ג'וני קאש, בובי דארין, ועוד רבים אחרים. לאחר הפצת תקליטו השני החלה תקופת ההתמכרות להרואין של הרדין. סיבוב ההופעות של התקליט כמעט ולא התקיים בגלל התמכרות זו, וגם מכוון שהרדין החל לפתח פחד במה.

חברת התקליטים ATCO הוציאה תקליט בשם This Is Tim Hardin ב-1967, שכלל גרסאות כיסוי לשירים של אמנים אחרים. על-אף שהתקליט יצא אחרי תקליטו השני של הרדין, השירים בו הוקלטו למעשה ב-19631964, טרם יצא תקליטו הראשון. אלבומו השלישי, Tim Hardin 3 Live in Concert, יצא ב-1968 והיה למעשה אסופה של הקלטות מהופעות חיות וגרסאות חדשות לשירים ישנים.

ההתמכרות לסמים ומותו

במהלך השנים שלאחר מכן עבר הרדין בין אנגליה לארצות הברית, ובזמן שהוציא את אלבומו Nine, התמכרותו להרואין כבר שלטה בחייו לחלוטין. הוא נפטר ב-29 בדצמבר 1980 בלוס אנג'לס, קליפורניה, בגלל מנות יתר של הרואין ומורפין.

הוא נקבר במדינת מולדתו, אורגון.

טים הרדין וישראל

הזמר אריק איינשטיין היה ממעריציו של טים הרדין, וביצע את אחד משיריו, "Reason To Believe" באלבומו יסמין (1972). כמו כן, פתיחת הפסנתר של השיר "היא יושבה לחלון" מתוך האלבום "חמוש במשקפיים" (1980) מבוססת על פתיחת הפסנתר של "How Can We Hang On To A Dream".

בין החודשים מאי ויוני 1975 הפיק איינשטיין את סיבוב ההופעות של הרדין בישראל, באמצעות חברת "הגר" שהיה מראשיה. באחת ההופעות היה אמור להופיע לצד הרדין, אך במקום זאת עסק הרדין בכיוון הגיטרה שלו במשך 40 דקות עד שהקהל התחיל לאבד את סבלנותו, אז נפגע כנראה הרדין והתפרץ בזעם.

דיסקוגרפיה

  • Tim Hardin 1, 1966
  • Tim Hardin 2, 1967
  • This Is Tim Hardin, 1967
  • Tim Hardin 3 Live in Concert, 1968
  • Suite for Susan Moore and Damion - We Are - One, All in One, 1970
  • Bird On a Wire, 1971
  • Painted Head, 1972
  • Nine, 1973
  • Unforgiven, 1981
  • The Shock of Grace, 1981
  • The Tim Hardin Memorial Album, 1981
  • The Homecoming Concert, 1987
  • Reason To Believe (Best Of), 1990
  • Hang On to a Dream: The Verve Recordings, 1994
  • Simple Songs Of Freedom: The Tim Hardin Collection, 1996
{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
טים הרדין
Listen to this article