יאיר אסולין - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for יאיר אסולין.

יאיר אסולין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יאיר אסולין
לידה 1986 (בן 34 בערך)
עיסוק משורר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יאיר אסולין (נולד ב-1986) הוא סופר והוגה דעות ישראלי, בעל טור בעיתון "הארץ", משמש כמרצה אורח בתוכנית למדעי היהדות ובמחלקה לספרות השוואתית באוניברסיטת ייל (סתיו 2018)[1]. חתן פרס ספיר לספרי ביכורים לשנת 2011, חתן פרס שרת התרבות ופרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2016.[2]

ביוגרפיה

אסולין נולד בחיפה, גדל בקריית מוצקין וכיום מתגורר ברחובות.

שיריו וסיפוריו התפרסמו ברוב כתבי העת הספרותיים בישראל ובעיתונות היומית.

החל מספטמבר 2011 כותב אסולין את הטור ההגותי "קטע לסיום" בעמודי הדעות של עיתון "הארץ" מדי יום שישי, וכן מדור פוליטי-תרבותי בכתב העת "ליברל".

במאי 2017 החל לשדר יחד עם עמיחי חסון תוכנית תרבות שבועית ברשת כאן תרבות (רשת א') של תאגיד השידור הישראלי.

בצד הפובליציסטיקה והספרות, עוסק אסולין בעריכת תסריט וייעוץ אומנותי. בשנים 2016 - 2017 כיהן כלקטור ראשי בקרן גשר לקולנוע רב תרבותי וכיועץ אומנותי עבור המיזם המשותף עם קרן אבי חי בנוסף מייעץ לקרנות הקולנוע ולגופי שידור הן בתחום הדוקומנטרי והן בתחום הדרמה.

אסולין לימד ומלמד כתיבה ומחשבה במוסדות שונים, בהם קמרה אובסקורה, בית הספר לאומנות המילה ומוסדות נוספים.

בשנת 2017 כיהן כשופט ועדת הפרס של פרס ספיר, אשר בחרה את ספרה של אסתר פלד - ״פתח גדול מלמטה״ (הוצאת בבל).

בשנת 2020 יצא ספרו "נסיעה" בארצות הברית תחת השם THE DRIVE בהוצאת NEW VESSEL PRESS ובתרגומה של ג'סיקה כהן והתקבל בהתלהבות רבה. בין יתר הביקורות המהללות הוכתר הספר על ידי ה-The Los Angeles Review of Books כ"התפסן בשדה השיפון הישראלי"[3] ועל ידי ה-Open Magazine ההודי כ"מדריך למה זה אומר להיות היום אינדיבידואל בתוך מדינה"[4].

מאז חזרתו מאוניברסיטת אוניברסיטת ייל עוסק אסולין רבות ביצירה וניסוח של פילוסופיה פוליטית ועסקית חדשה תחת רעיונות היסוד של "המאה של האיך" ו"סוף עידן הפוליטיקה[5]" המבקשים להציע פרדיגמה חדשה לחשיבה על המרחב הפוליטי-עסקי-חברתי היום[6], כפי שהוא מתעצב על ידי המהפכה הטכנולוגית וההשלכות שלה. תפיסות אלה שהתעצבו ופורסמו עוד טרם מגפת הקורונה הן במסות גדולות ב"הארץ" והן במרחבים נוספים (למשל המכון למחקרי ביטחון לאומי), ואף תורגמו לאנגלית, הפכו למושגים מרכזיים בחשיבה על המציאות הפוליטית עסקית וחברתית בזמן הזה. נושאים אלה גם נוכחים רבות בטורו הקבוע של אסולין ב"הארץ" והוא מתראיין עליהם רבות בתקשורת הכלכלית[7] והכללית.

ספרו "במקום ייאוש: מדיטציות ישראליות" המבקש להתבונן ולפענח את התודעה הישראלית יצא בשנת 2020 בהוצאת הקיבוץ המאוחד והוגדר על ידי עיתון הארץ כ"פה ושם בארץ ישראל 2020". המבקר אברהם בורג אף כתב כי "זהו אכן סיפורה המדויקת של ההישרדות הישראלית 2020, ואסולין הוא מטובי מספריה"[8].

ספריו

  • נסיעה (הוצאת חרגול, 2011) - הספר מתאר נסיעה של חייל דתי המלווה באביו אל מרפאת קצין בריאות הנפש בתל השומר. המתווה של הנסיעה הפיזית הופך למסע למעמקי הנפש תוך חשבון נפש עם החברה הישראלית, ובפרט עם העולם הציוני דתי בו הוא גדל. הספר זכה בפרס ספיר לספרי ביכורים לשנת 2011,[9] וכן בפרס שרת התרבות בתחומי היצירה הספרותית בקטגוריית ספרי ביכורים לשנה זו.[10]
  • הדברים עצמם (הוצאת חרגול/מודן, 2014) - רומן על שלושה נערים בני הציונות הדתית.
  • מינכן: אם תרצי קראי לזה זיכרון (הוצאת הליקון 2014) - פואמה ארוכה אשר מבוססת על מסע התבוננות בן שנה של יהודי דתי במינכן שבגרמניה.
  • התשמע קולי: תהילים ישן-חדש; עורך (הוצאת זמורה ביתן/929, 2017) - אנתולוגיה בעריכתו. שנים רבות מפרידות בין מזמורי תהילים ליצירה העברית החדשה. מפגש בין ישן לחדש, בחיפוש אחר עקבות מזמורי ספר תהילים ביצירה העברית בת זמננו.
  • במקום ייאוש (ספרית פועלים, 2020) - מתוך היומיום, הזיעה, ההתרוצצות האינסופית, תודעת ההישרדות הכלכלית, לוכד מבטו המשוטט של יאיר אסולין הזדמנויות ושברי אמיתות. בין רחובותיה של התנחלות בורגנית חדשה בשומרון לשוק מחנה יהודה, בין סמטאותיה של צפת לכנס בחירות של יאיר לפיד, בין הלווייתו של מוטי קירשנבאום לסבתא עזיזה, מבקש אסולין – כמי ש״חש משהו עמוק על הזמן הזה" – למצוא נקודת אחיזה.

על יצירתו

מתוך נימוקי השופטים לפרס ספיר[9]:
"זוהי נובלה דחוסה, אינטנסיבית ורבת עוצמה שמתרחשת בזמן נסיעה של חייל דתי עם אביו למשרד הקב"ן. יומן ישיר ושלדי הנושא מימד של דחיפות ושל תנופה פואטית חפה מגינונים. ספר נועז של נסיעה אל גוף ראשון".

מתוך נימוקי השופטים לפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים[11]:
"כתיבתו הספרותית והפובליציסטית של יאיר אסולין באה חשבון עם החברה הישראלית בכלל, ובפרט עם העולם הציוני דתי שבו גדל. לאסולין תודעה פוליטית שניכר כי נולדה מתוך התבוננות עמוקה בתהליכים ובתופעות שמתרחשים בחברה הישראלית. הוא אינו נמנע מביקורת עצמית, ומצליח לחדד שאלות של מוסר ואמונה. כישרון הכתיבה של אסולין משמש אותו לא רק כדי להעמיד יצירה ספרותית מקורית ונועזת, אלא גם ככלי לשינוי המציאות, והוא מצליח לתת ביטוי לקונפליקטים הגדולים שעמם מתמודדים אלו שחיים בארץ הזאת".

מתוך נימוקי השופטים לפרס שרת התרבות:

״בקול חד ומדויק, באוניסון משכנע וחשוב דובר אלינו גיבורו של יאיר אסולין...נסיעה הופכת למסע פנימה אל תוך הנפש הצעירה הזאת, הרוויה אהבה אל אישה עירה מחד גיסא וקריעה דתית אמונית מאידך גיסא, פחד מפני המוות מכאן ואהבה אל הטבע ואל הנוף החי והסובב עד כאב היופי - מכאן. במונולוג חד ומרתק מצליח אסולין להכניס את הקורא בבת אחת אל לב ליבו אל הקרע המתחולל בנפש גיבורו...על אומץ הלב שגילה המחבר בכתיבת ספר זה ועל חשיבותו הרבה של הספר הן מבחינה סיפרותית והן מבחינת הערכים המשתקפים בו - ראוי יאיר אסולין לפרס...יתרה מזו - הוא ראוי לקבלו דווקא מטעמו של הממסד.״

מיזמי קרן ויקימדיה ציטוטים בוויקיציטוט: יאיר אסולין

על שיריו

על ספרו "נסיעה"

על ספרו "הדברים עצמם"

הערות שוליים

{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
יאיר אסולין
Listen to this article