יהדות טורקיה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ההיסטוריה של היהודים בטורקיה
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
יהדות טורקיה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באזור הבלקן ובאזור המזרח התיכון, שני אזורים שטורקיה מהווה חלק מהם. משערים שהיהודים חיו כבר לפני כ- 2400 שנה, במה שמוכר כטורקיה של היום. כבר בימי הבית השני התיישבו יהודים באסיה הקטנה ויש על כך עדויות היסטוריות. שרידי בית כנסת מהמאה ה-4 לפנה"ס נמצאו בעיר סרדיס, בירתה של ממלכת לידיה הקדומה. שמה של סרדיס היה "Sfard", אולי "ספרד" המוזכרת בספר עובדיה שנאמר: "וְגָלֻת הַחֵל-הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-כְּנַעֲנִים, עַד צָרְפַת, וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ, אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב[1]." בתקופה הביזנטית הייתה באסיה הקטנה ובארצות הבלקן קהילה יהודית רומניוטית אשר מקורה מארץ ישראל. האימפריה העות'מאנית, אשר בה היו קהילות יהודיות שונות ומגוונות, הזמינה את היהודים שגורשו מספרד ומפורטוגל. רובם היגרו לארצות אגן הים התיכון, ממרוקו ועד לטורקיה חצי האי הבלקני, ולארץ ישראל. בסוף המאה ה-16 האוכלוסיה היהודית באימפריה העות'מנית היתה פי שניים (150,000) מאשר מספר היהודים בפולין ואוקראינה ביחד (75,000). היהודים הוכרו באופן רשמי כמיעוטים אוטונומים יחד עם הארמנים, היוונים, והבולגרים.
במשך 300 שנה הם היו גורם דומיננטי ומכריע בחיי המסחר, התרבות והרפואה של המדינה. חמש ערים באימפריה: איסטנבול, אדירנה, איזמיר - בטורקיה, צפת – בארץ ישראל, וסלוניקי – ביוון, היו למרכזה של יהדות ספרד. בשנת 1900 מנתה האוכלוסיה היהודית במדינות האימפריה כ- 300,000 נפש, אשר מאז היגרו ברובם ממנה אל ישראל ושאר העולם.
בהיותה של טורקיה מדינה גדולה יחסית, ליהודים בערים שונות בטורקיה היו מנהגים שונים במקצת; כך, לדוגמה, יהודי העיר אורפה מכונים אורפלים והם מהווים עדה נפרדת, על אף היותם חלק מיהדות טורקיה, דוגמה נוספת היא הנאש דידן שחיו באזור בשקאלה במזרח טורקיה קרוב לגבול האיראני, אלו הם דוברי ארמית חדשה.
כיום קיימים במדינה 23 בתי כנסת, מהם 16 באיסטנבול. לקהילה היהודית באיסטנבול בית ספר יסודי ועל יסודי ובאיזמיר – בית ספר יסודי[2].
בין משפחות יהודי טורקיה ניתן למצוא את משפחות פיצ'ו, גמליאל, בכר, אברבנאל, מורדו, בן בשט (בן בסט), ביצ'צ'ו, בן ששון, קונפי, קרקו, ועוד. רוב יהדות טורקיה היגרה מהמדינה - רובם עלו לארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה-20 וחלקם היגרו למדינות אירופה, צפון ודרום אמריקה.
אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס עמיאל להכשרת רבנים לקהילות יהודיות בתפוצות, מדווח בשבועון מקור ראשון בספטמבר 2008 כי: "היהודים במדינה הטורקית, המוסלמית-חילונית חוששים לביטחונם. דרישות ביטחון גבוהות בכניסה לבתי כנסת, משרדי הרבנות ובנייני הקהילה – תופעה שהחמירה לאחר שני הפיגועים בבית הכנסת "נוה שלום" שבאיסטנבול. מחשש לביטחונם, אין יהודי טורקיה נוהגים לשוחח בשפתם הלאדינו, ורק זקני הקהילה עדיין שומרים על השפה".
נכון ל-2022, יש ברפובליקה הטורקית כ-14.5 אלף יהודים,המהווים פחות מפרומיל מאוכלוסיית טורקיה, רוב היהודים חיים באיסטנבול, ומיעוט באיזמיר.