יהדות רומא
אחת הקהילות היהודיות הוותיקות בעולם / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יהדות רומא היא אחת הקהילות היהודיות הוותיקות בעולם וקיימת כמעט אלפיים ומאתיים שנה.
בשנת 161 לפנה"ס נוצר הקשר הראשון בין היהודים לבין רומא כאשר הגיעו לרומא שליחי החשמונאים. מאוחר יותר הגיעו לרומא סוחרים יהודים מאלכסנדריה שבמצרים וייסדו את הקהילה.
בשנת 19 גירש טיבריוס את יהודי העיר.
עם גלי ההגירה לרומא במאות הראשונה והשנייה לספירה והבאת שבויי מלחמה כעבדים, גדלה האוכלוסייה היהודית בעיר, ויש המעריכים את היקפה ב-60,000 נפש[1].
לאחר נפילת האימפריה הרומית היו היהודים תחת משטר מונהג על ידי הכנסייה הנוצרית. האפיפיורים לא נהגו עמם חסד והתייחסו אליהם כמושפלים ובזויים. ב-1555 הורה האפיפיור פאולוס הרביעי כי ליהודים מותר לגור רק באזור מיוחד, שכונה בדיעבד גטו רומא.
היציאה מחומות הגטו החלה לאחר כיבוש חצי האי האפניני על ידי נפוליאון בסוף המאה ה-18 והושלמה רק לקראת מחצית המאה ה-19. בתקופה זו הצטרפו יהודי איטליה לתנועת התחייה האיטלקית. התנועה החדשה גרמה להם לחוש כאיטלקים לכל דבר, אך "בני דת משה".
ב-1938, עם חקיקת חוקי הגזע באיטליה, חלה הרעה במצבם של יהודי איטליה וניטלו מהם חלק מזכויותיהם האזרחיות. במלחמת העולם השנייה, לאחר נחיתת צבאות בעלות הברית בדרום איטליה וכניעת ממשלת איטליה, פלש צבא גרמניה הנאצית לאיטליה, הגיע לרומא והגלה יהודים למחנות ההשמדה. עד לשחרור העיר על ידי בעלות הברית נרצחו כ-2,000 מיהודי רומא, מחציתם במחנות השמדה.
הקהילה מנתה בתחילת המאה ה-21 כ-15,000 נפשות והיא הגדולה בקהילות יהדות איטליה. לקהילה עשרה בתי כנסת, שהגדול והחשוב בהם הוא בית הכנסת הגדול של רומא.