יוחנן כריסוסטומוס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יוחנן (יואנס) כריסוסטומוס (Ἰωάννης ὁ Χρυσόστομος, מילולית: "פה הזהב"; 347–407) היה אחד הבישופים, המטיפים וההוגים הנוצריים הבולטים במאה הרביעית והחמישית בסוריה ובקונסטנטינופול. הוא ידוע במיוחד בזכות רהיטות דיבורו בציבור ובזכות גינויו לשימוש לרעה שעשתה הכנסייה בכוחה באימפריה הרומית באותה עת. כריסוסטומוס ידוע גם כמחבר דרשות חריפות במיוחד נגד היהדות, במאמץ לחדד את הבידול הטרי בין שתי הדתות.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
לידה |
349 אנטיוכיה, קוילה סוריה, האימפריה הרומית |
---|---|
פטירה |
14 בספטמבר 407 (בגיל 58 בערך) Comana Pontica, Pontus Polemoniacus, האימפריה הביזנטית |
חג | 13 בספטמבר, 27 בינואר |
סגירה
כריסוסטומוס זכה לשם זה, שפירושו "בעל פה הזהב" אחרי מותו. הוא נחשב לאחד משלושת ההיררכים הקדושים של הכנסייה והוכר כקדוש גם על–ידי הכנסייה הקתולית. שרידיו נגנבו מקונסטנטינופול במהלך מסע צלב בשנת 1204 והובאו לרומא, אך הושבו בצו האפיפיור יוחנן פאולוס השני בשנת 2004.