יוכבד בת-מרים - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for יוכבד בת-מרים.

יוכבד בת-מרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יוכבד בת-מרים
לידה 5 במרץ 1901
קפליץ', בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בינואר 1980 (בגיל 78)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Yocheved Zhelezniak עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משוררת, מחברת, סופרת, מתרגמת עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג חיים הזז עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חבורת "יחדיו" במרפסת קפה אררט, רחוב בן יהודה 9 בתל אביב, 1938. מימין לשמאל: יוכבד בת-מרים, לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, ליובה גולדברג, ישראל זמורה ומשה ליפשיץ
חבורת "יחדיו" במרפסת קפה אררט, רחוב בן יהודה 9 בתל אביב, 1938. מימין לשמאל: יוכבד בת-מרים, לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, ליובה גולדברג, ישראל זמורה ומשה ליפשיץ
לוחית זיכרון על ביתה של יוכבד בת מרים ברח' דיזנגוף 46 בתל אביב
לוחית זיכרון על ביתה של יוכבד בת מרים ברח' דיזנגוף 46 בתל אביב
(ללא כותרת)[1]

וְאֶת זֶה, רַק אֶת זֶה הֵן אָבִיא
אֶל בֵּית הַמֶּרְחָק הַכָּחֹל,
קְלוֹן יָמַי אֲבוּדִים, אֲבוּדִים,
וְעֶלְבּוֹן חַם מְחַלְחֵל לְלֹא קוֹל.

וּזְכוּת זֹאת הָאַחַת לִי, תִּפְתַּח
לִקְרָאתִי שְׁעָרֶיךָ זָהָב,
בְּפִיוּס, בְּשִׁדּוּל וּמְבוּכָה
יְחַיְכוּ לִקְרָאתִי, אַךְ לַשָּׁוְא.

כִּי לֹא אֹבֶה, לֹא אֶסְלַח, לֹא אֶשְׁכַּח
בַּלְּהוֹת חִפָּזוֹן וּמְבוּכָה,
שֶׁחָצוּ, שֶׁעָטוּ אֶת יָמַי
בַּעֲוִית דְּמוּת זְעוּמָה וּזְחוּחָה.

וּבְדִין לֹא מִזֶּה נִדּוֹנָה,
וּבְמִדָּה לֹא מִכָּאן מְדוּדָה,
צַד אַחֵר, צַד שֵׁנִי שֶׁל דְּבָרִים
אֲגַלֶּה, אֲנִי הַמְּנֻדָּה.

אַךְ קָשָׁה, מִתְעַקְּשָׁה עוֹד אוֹסִיף,
וְאֶתְבַּע וְאֶתְבַּע קְלוֹן יָמַי,
כַּחַטָּאת לְסִפְּךָ יִרְבָּצוּ,
כְּזָהֳרֵי הֲאָרָה לְפָנָי.

יוכבד בת-מרים (זֶ'לזְנְיַאק) (י"ד באייר תרס"א, 3 במאי 1901[2]י"ח בטבת ה'תש"מ, 7 בינואר 1980) הייתה משוררת עברייה ישראלית. כלת פרס ביאליק לספרות יפה (1964) ופרס ישראל לספרות (1972).

תולדותיה ויצירתה

נולדה כיוכבד זֶ'לזניאק בקפליץ' שברוסיה הלבנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית, בתם של נחום חוכר אחוזה, ומרייסה לבית שניאורסון. מצעירותה הכשירה עצמה לעבודת ההוראה. היא הייתה חדורה ברוח עצמאית, וכבר בגיל 17 החליפה את שם משפחתה. היא בחרה בשם בת-מרים כיוון שהיה לה ברור שתהיה משוררת, כמרים אחות משה. היא למדה בקורסים הפדגוגיים בעיר חרקוב, והשלימה את לימודיה באוניברסיטאות אודסה ומוסקבה.

את שיריה הראשונים פרסמה בכתב העת "התקופה", בשנת תרפ"ב-1922, עוד בהיותה בברית המועצות. היא המשיכה לשלוח משיריה לעיתונות העברית שמחוץ לרוסיה הסובייטית, עד שעלתה לארץ ישראל בשנת 1929. את שיריה המוקדמים קיבצה לימים בספר שיריה "מרחוק", שיצא לאור בארץ בשנת 1932. הספר נדפס במהדורה אחרונה ב-1985, חמש שנים לאחר מותה.

בת-מרים לא נישאה מעולם, אך הייתה אם לבת ובן: מהמשורר העברי הסובייטי שמעון הבונה (סמיון טריבוקוב), שנרצח על ידי המשטר הסטאליניסטי בשנת 1937, הייתה אם לפרופסור מרייסה בת-מרים כצנלסון, גנטיקאית; ומהסופר חיים הזז הייתה אם לנחום (זוזיק)[3] איש הפלמ"ח, שנהרג בשנת 1948 בקרבות להגנת ירושלים במלחמת העצמאות (לזכרו יצא הספר "מכתבי תש"ח ושניים מציוריו של זוזיק (נחום הזז)", תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ה-1975). לאחר נפילתו של זוזיק נהגה ללבוש בגדים שחורים בלבד.

חבורת "יחדיו" במרפסת קפה אררט, רחוב בן-יהודה 9 בתל אביב, 1938. מימין לשמאל: יוכבד בת-מרים, לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, ליובה גולדברג, ישראל זמורה ומשה ליפשיץ
חבורת "יחדיו" במרפסת קפה אררט, רחוב בן-יהודה 9 בתל אביב, 1938. מימין לשמאל: יוכבד בת-מרים, לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, ליובה גולדברג, ישראל זמורה ומשה ליפשיץ

יוכבד בת-מרים קיימה קשרים עם גדולי המשוררים העבריים של ימיה, ובהם נתן אלתרמן, רחל, שמעון הלקין, אברהם חלפי, אבות ישורון, אברהם שלונסקי, רפאל אליעז, אבא קובנר ונוספים.

נקברה בבית העלמין קריית שאול.[4]

ספריה

כל שיריה (לאחר מותה):

תרגום

  • ו' ואסיליבסקה, קשת בענן; עברית: י' בת מרים, מרחביה: ספרית פועלים, 1943.
  • ניקולי אנוב, האח האובד; מרוסית: י. בת מרים, מרחביה: ספרית פועלים ('נעורים'), 1943.

פרסים

לקריאה נוספת

בשירתה של יוכבד בת-מרים עסקו טובי המבקרים וחוקרי הספרות העברית החדשה; להלן רשימה חלקית:

  • חנן חבר, משתפך לגדות ימי, מים ומיניות בשירת יוכבד בת-מרים ‬ ‫ נדפס בקורא שירה, תשס"ה,‬ 2005.
  • רות קרטון-בלום, על מקל ועל אור, עיוני סגנון בשירתה של יוכבד בת-מרים, סדן, ב, (תשנז) 145-151 ‬ 1996.
  • ‫ברוך לינק,‫ המפגש עם ארץ ישראל בשירת יוכבד בת-מרים ובשירת עזרא זוסמן,‫ מהות, ז, (תשנא) עמ' 140-144 ‬ 1990.
  • חיים גורי,‫ הגבירה: שנה לפטירתה של יוכבד בת-מרים,‫ ידיעות אחרונות, (2.1.1981) 20 ‬ 1981.
  • רבקה גורפין-אוכמני, במחיצתה של (יוכבד) בת מרים,‫ על המשמר, (8.2.1980) 6 ‬ 1980.
  • דן מירון, התוודעות עם משוררת: ליום השלושים לפטירתה של יוכבד בת-מרים,‫ הדאר, 59, טו (תשם) 233-236 ‬ 1980.
  • קרטון-בלום, רות,‫ על מקל ועל אור: שנה למותה של יוכבד בת-מרים, ‬ ‫ מעריב (26.12.1980) 35, 38 ‬ 1980.
  • ‫קרטון-בלום, רות,‫ עיון בלשונה השירית של יוכבד בת-מרים על פי שיר אהבה אחד, עתון 77, ד, 20 (תשם) 36-37 ‬ 1980.
  • ‫קרטון-בלום, רות,‫ מאחרי המרחק - מרחק יש שני, לשירת יוכבד בת מרים,‫ ידיעות אחרונות - תרבות, ספרות, אמנות (18.1.1980) 21 ‬ 1980.
  • את משוררת, זאת את, שלא רואים אותה - אבות ישורון משוחח עם יוסף שרון על יוכבד בת מרים,‫ דבר (8.2.1980) 13 ‬ 1980.
  • אברהם בנימין יפה, שירתה של בת מרים ותיאורה הביקורתי,‫ מאזנים, מז, 5 (תשלט) 323-326 ‬ 1979. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  • עזריאל אוכמני,‫ סיפור מועט על שלושה משוררים א. שלונסקי, ע. זוסמן, י. בת-מרים, ומהם משהו גם עלי,‬ ‫ עלי-שיח 1 (תשלד) 70-57 ‬ 1974.
  • קרטון-בלום, רות, על משמעותם של תאורי צבע בשירת יוכבד בת מרים,‫ מחקרי ספרות, (תשלג) 205-223 ‬ 1973.
  • גיטל‫ מיזל, יוכבד בת-מרים,‫ יידישע קולטור, 1,34 (1972) 25-28 ‬ 1972.
  • משה‫ אונגרפלד, שירת יוכבד בת מרים,‫ הדאר נ (תשלא) 574 ‬ 1971.
  • ‫קרטון-בלום, רות, בין שבילי חלום ותוחלת, על שירת יוכבד בת-מרים,‫ מאזנים, לג (תשלא) 30-41 ‬ 1971. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  • יעקב‫ רבינוביץ, ‫דרכים בשירת יוכבד בת-מרים,‫ "מולד" ד (תשלא) 276-293 ‬ 1971.
  • רחל‫ צוקרמן-טרס, מקור שירתה של יוכבד בת-מרים,‫ גזית כג, ה-י (תשכו) 33-37 ‬ 1966.
  • עוזי אגסי, יוכבד בת מרים בעיני עצמה ובעיני אמנים אחרים, הגלריה האוניברסיטאית ע"ש גניה שרייבר, אוניברסיטת תל אביב 1989.
  • עוזי אגסי, אלם, געגועים ושיח; כיסא, שולחן וספר, תיאורי הפנים ביצירתו של חיים גליקסברג וביצירתה של י. בת מרים, אוניברסיטת תל אביב 17-41 1993.
  • דן מירון, הקול האורפיאי: עיונים בשירתן של משוררות ישראליות, כרך 1: בת־מרים, נורית זרחי, רחל חלפי, הוצאת אפיק, 2017.
  • רות קרטון-בלום, גיל וייסבלאי, "אאסף כוח ומדורה גדולה..." באתר הארץ, 31 בינואר 2020

מפרי עטה:

הערות שוליים

{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
יוכבד בת-מרים
Listen to this article