יון אנטונסקו
ראש ממשלת רומניה במלחמת העולם השנייה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יון ויקטור אנטונסקו (ברומנית: Ion Victor Antonescuⓘ?[1]; 15 ביוני 1882 – 1 ביוני 1946) היה איש צבא ופוליטיקאי רומני, שליט רומניה, ("קונדוקטורול") וראש ממשלתה בין 4 בספטמבר 1940 ל-23 באוגוסט 1944, בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה. אנטונסקו הדיח בהפיכה ב-4 בספטמבר 1940 את "הדיקטטורה המלכותית" של המלך קרול השני, כרת ברית עם התנועה הלגיונרית והיה לבעל ברית חשוב של אדולף היטלר. הוא נמצא אחראי לפרעות יאשי, לגירושם ולמותם של רבים מיהודי בסרביה ובוקובינה ולטבח באודסה, הורשע והוצא להורג.
יון ויקטור אנטונסקו, 1941 | |||||
לידה |
15 ביוני 1882 פיטשט, רומניה | ||||
---|---|---|---|---|---|
הוצאה להורג |
1 ביוני 1946 (בגיל 63) ז'ילבה, רומניה | ||||
מדינה | רומניה רומניה | ||||
מקום קבורה | לא ידוע | ||||
השכלה | האקדמיה הצבאית סן-סיר | ||||
מפלגה | ללא שיוך פוליטי. שותף לשלטון עם התנועה הלגיונרית עד ינואר 1940 | ||||
בת זוג |
רשלה מנדל מריה אנטונסקו (ניקולסקו) | ||||
| |||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
| |||||
מדינה | רומניה |
---|---|
כינוי | "Câinele Roşu" ("הכלב האדום") |
השכלה | האקדמיה הצבאית סן-סיר |
בן או בת זוג | Maria Antonescu |
השתייכות | צבא רומניה |
תקופת הפעילות | 1904–1944 (כ־40 שנה) |
דרגה | מרשל |
תפקידים בשירות | |
ראש מטה כללי | |
פעולות ומבצעים | |
| |
עיטורים | |
צלב הברזל | |
לפני הגעתו לשלטון פיתח אנטונסקו קריירה צבאית מרשימה, שבשיאה הגיע למשרת ראש המטה הכללי. כאיש צבא הוא נחשב למפקד מוכשר וקשוח במיוחד. אחרי עלייתו לשלטון ב-1940, בברית עם היטלר, הצליח אנטונסקו להרחיב את תחום שליטתה של רומניה מזרחה עד שטחי אוקראינה, ולמחוק את ההשפלה שספגה רומניה שנה קודם לכן, כשברית המועצות אילצה אותה לפנות את בסרביה ואת צפון בוקובינה. בשנת 1944, עם היחלשותה של גרמניה הנאצית ולאחר שורה של תבוסות קשות בחזית הסובייטית שסיכנו את עצמאותה של רומניה, הודח אנטונסקו מתפקידו במהלך הפיכת 23 באוגוסט 1944 ונעצר. הוא נשפט לאחר מלחמת העולם השנייה בבית הדין העממי בבוקרשט כפושע מלחמה, ונידון לעונש מוות[2].
בעיני הרומנים נותר אנטונסקו עד היום דמות שנויה במחלוקת. מצד אחד הוא היה רודן ופושע מלחמה מורשע שהוצא להורג, אך מצד שני הוא נחשב בעיני רבים כגיבור לאומי בזכות החזרתן של בסרביה וצפון בוקובינה לשלטון רומני.