יחסי ארצות הברית – קובה
יחסי חוץ / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יחסי ארצות הברית–קובה הם היחסים בין ארצות הברית של אמריקה לבין הרפובליקה של קובה. ב-20 ביולי 2015, לאחר ניתוק יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות, שהחל ב-1961, בעיצומה של המלחמה הקרה, חודשו היחסים הדיפלומטיים בין ארצות הברית לבין קובה. את ארצות הברית מייצגת בקובה שגרירות ארצות הברית בהוואנה ואת קובה מייצגת שגרירות קובה בוושינגטון.
יחסי ארצות הברית – קובה | |
---|---|
ארצות הברית | קובה |
ארצות הברית | קובה |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
9,833,517 | 110,860 |
אוכלוסייה | |
341,362,543 | 11,179,471 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
25,462,700 | 545,218 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
74,591 | 48,770 |
משטר | |
רפובליקה נשיאותית פדרלית חוקתית | משטר חד סוציאליסטי-מרקסיסטי רפובליקני |
עם קריסת שלטונה של האימפריה הספרדית על נחלותיה ביבשת אמריקה בשנות העשרים של המאה ה-19, כתוצאה ממלחמות העצמאות הספרדיות אמריקאיות, נותרו רק קובה ופוארטו ריקו תחת שלטונה של ספרד עד למלחמת ארצות הברית–ספרד ב-1898, שהייתה המשך של מלחמת העצמאות של קובה. על פי הסכם פריז, שנחתם באותה שנה, הפכה קובה להיות מדינת חסות של ארצות הברית, שהשיגה לעצמה השפעה כלכלית ופוליטית על האי, שהמשיכה להתקיים עד לקבלת העצמאות של קובה ב-1902. בעקבות המהפכה הקובנית ב-1959, התדרדרו באופן משמעותי היחסים הדו-צדדיים בין שתי המדינות. ב-1961 ניתקה ארצות הברית את יחסיה הדיפלומטיים עם קובה והמשיכה לבצע פעולות סמויות להפלת המשטר הקומוניסטי.[1] בנוסף, כפתה ארצות הברית סדרה של מגבלות ואיסורים מקיפים כנגד הממשל הקובני כתגובה להלאמה של רכושן של חברות אמריקאיות בקובה, והיא הכריזה שהיא תמשיך לעשות כן כל עוד ממשיכה ממשלת קובה לסרב להתקדם לקראת תהליך של דמוקרטיזציה וכיבוד זכויות האדם,[2] בתקווה לראות תהליך של דמוקרטיזציה ויישום מחדש של הקפיטליזם, באותו אופן בו התרחש תהליך דומה במזרח אירופה לאחר סתיו העמים ב-1989. במקביל, העצרת הכללית של האומות המאוחדות וארגונים נוספים, קראו פה אחד "לשים קץ לאמברגו הכלכלי, המסחרי והפיננסי ארוך השנים של ארצות הברית כנגד קובה".[3]
ב-17 בדצמבר 2014 הודיעו נשיא ארצות הברית, ברק אובמה ונשיא קובה, ראול קסטרו, על תחילתו של תהליך של נורמליזציה של היחסים בין שתי המדינות, שכונה על ידי התקשורת "ההפשרה הקובנית" (באנגלית: Cuban Thaw, בספרדית: deshielo cubano). לאחר משא ומתן חשאי בקנדה ובקריית הוותיקן,[4] בחודשים שקדמו להצהרה, ובסיועו של האפיפיור פרנציסקוס, נחתם ההסכם להסרתם של כמה ממגבלות הנסיעה האמריקאיות, להפחתת המגבלות על הסחר, להתרת הקשרים של הבנקים האמריקאים עם המערכת הפיננסית הקובנית,[5] ולפתיחתה של שגרירות אמריקאית בהוואנה, לאחר שזו נסגרה בעקבות ההתקרבות של קובה לברית המועצות ב-1961.[6][7]
ארצות הברית וקובה חידשו רשמית את יחסיהן בקיץ 2015, לראשונה מאז ימי המלחמה הקרה. דרג הנציגויות של שתי המדינות הועלה לשגרירויות, כשב-20 ביולי נפתחה שגרירות קובנית בוושינגטון,[8] וב-13 באוגוסט נחנכה באופן רשמי שגרירות ארצות הברית בהוואנה, כאשר שלושת לוחמי המארינס שהורידו את הדגל האמריקאי ב-1961 הניפו אותו שוב.[9][10]
ב-20 במרץ 2016 הגיע אובמה לביקור היסטורי בן שלושה ימים בהוואנה, קובה, בהיותו הנשיא הראשון להגיע לאי הקריבי מאז ביקורו של קלווין קולידג' ב-1928.[11]
ב-16 ביוני 2017 הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, יחד עם הסנאטור הקובני מרקו רוביו, כי יבטל חלק גדול מצעדי הנורמליזציה שקידם ממשל אובמה עם קובה. בין היתר הכריז הנשיא כי יחולו הגבלות חדשות על תיירים אמריקניים במדינה, וכי ישית סנקציות על חברות שישתפו פעולה עם הצבא הקובני. בזאת הכריז טראמפ כי הוא מבטל את "ההסכם הנורא" שחתם ברק אובמה עם הקובנים.
בנאומו הצהיר טראמפ כי הסנקציות שביטל אובמה והקיימות ימשיכו לפעול עד אשר חופש הביטוי יחזור להתקיים במדינה, כל המפלגות הפוליטיות יהיו חוקיות ויקבע מועד לבחירות דמוקרטיות.
בשנת 2023, נודע כי הרפובליקה העממית של סין קידמה התקנה של מתקני האזנה בקובה אשר תאפשר לבייג'ין לאסוף תקשורת אלקטרונית מדרום מזרח ארצות הברית