ייאוש
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ייאוש הוא רגש של אובדן תקווה בעניין שחשוב לאדם. בעקבותיו ייתכנו תחושות של עצב, אכזבה או דיכאון.
ערך זה עוסק בתחושה נפשית. אם התכוונתם לדין המפקיע חפץ מרשות בעליו במשפט העברי, ראו ייאוש (משפט עברי).
הייאוש הוא תחושה של חוסר אפשרות לשנות את המצבים החשובים במציאות שמהווים עיקר בחייו של המיואש. ייאוש יכול להתרחש בעקבות כישלון או אכזבה חוזרים ונשנים בהגשמת החלומות והשאיפות, ותחושתו של האדם שאין באפשרותו לשנות דברים חשובים בחייו, או בעקבות סבל מתמשך שהאדם אינו מוצא דרך לצאת ממנו. הרגש ההפכי לייאוש הוא תקווה.