יעבד - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for יעבד.

יעבד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יעבד
يعبد
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה ג'נין
ראש העיר וואליד עבאדי
שטח 21.6 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 16,953[1] (2016)
קואורדינטות 32°26′46″N 35°10′20″E / 32.446134°N 35.172113°E / 32.446134; 35.172113
אזור זמן UTC +2

יעבדערבית: يعبد) היא עיירה פלסטינית בצפון-מערב השומרון. העיירה ממוקמת מדרום לאום אל-פחם ו-20 ק"מ מערבית מג'נין, 7 ק"מ מכביש שכם - ג'נין. מספר תושביה 16,953 (נכון לשנת 2016)[1].

היסטוריה

לפי ממצאים ארכאולוגיים, על פי סקר הר מנשה, הכפר מיושב ברציפות החל מתקופת הברזל. במרכז הכפר נמצא מבנה מקמם שייח עווידת. המבנה כנראה נבנה על שרידי כנסייה ביזנטית. הכפר מוקף במספר אתרים ארכאולוגיים: תל דותן, תל מחפר וח'ירבת אל-חמאם.

התקופה העותמאנית

ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, מופיע הכפר עם 62 בתים בסנג'ק שכם. תושבי הכפר שילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, גפנים, עיזים ועל כוורת דבורים לייצור דבש[2].

בשנת 1870, חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן ביקר בכפר וכתב: "הכפר ממוקם על גבעה מוקפת מטעי זיתים, תושבי הכפר מעבדים את האדמות שבעמק (דותן)"[3]. בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתואר הכפר כ-"כפר הבנוי על רכס, רוב תושבי הכפר הם משתי חמולות, וגרים גם נוצרים[4].

בתקופת המנדט הבריטי

במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, ביעבד הייתה אוכלוסייה של 1,733 נפש, כולם מוסלמים[5]. במפקד 1931 גדלה האוכלוסייה ל-2,383 נפש ונמנו 418 בתים[6].

בתקופת מאורעות 19361939 יעבד שימשה אחד המרכזים לארגון המרד הערבי הגדול. כאשר שלטונות המנדט החליטו לשים קץ למרד היה הכפר אחד הראשונים שבו הופעלו האמצעים הקשים נגד המורדים. אחד ממנהיגי המרד עז א-דין אל-קסאם נהרג ליד הכפר. ב-7 בנובמבר 1935 עקב סמל משטרת המנדט הבריטי, משה רוזנפלד, אחר אנשי "כנופיית עז א-דין אל-קסאם" (הידועה גם בשם "היד השחורה") שגנבו פירות ובקר מעין-חרוד ומיישובי הסביבה. הגנבים רצחו את הסמל ליד הר הגלבוע. בעקבות הרצח, פתחו הבריטים במצוד נרחב אחרי אל-קסאם ולוחמיו. אל-קסאם ואנשיו ישבו בהרים וכפריי הסביבה סיפקו להם מזון[7]. ב-19 בנובמבר הם אותרו וכותרו, ככל הנראה בעזרת מלשינים, במקמם "שיח' זיד" הסמוך ליעבד. ביום 20 בנובמבר 1935, כוח בריטי שכלל 150 אנשים החל בקרב כנגד הכנופיה. בכוח השתתף גם מטוס סיור. לכוח של קסאם היו רובים ופצצות שזרקו על השוטרים. הקרב נמשך כשעתיים. אל-קסאם נהרג יחד עם ארבעה מחבורתו. במבצע נתפסו 9 רובים, אקדח אוטומטי וכמות גדולה של כדורים[8]. שמונה נוספים נלכדו ונדונו למאסר[9]. בעקבות הצלחת המבצע, שבו הופעלו אמצעים קשים, הצבא הבריטי המשיך בה בשאר הכפרים הערבים עד לחיסול המרד, ערב מלחמת העולם השנייה.

בשנת 1945 אוכלוסיית הכפר מנתה 3,480 תושבים ושטח אדמותיו כ-37,000 דונם, על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי בארץ ישראל[10].

במהלך הקרב על ג'נין, ב-1 ביוני 1948, הופצץ הכפר מן האוויר על ידי חיל האוויר הישראלי[11].

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.

לאחר מלחמת ששת הימים

במלחמת ששת הימים, גדוד 25 מחטיבת ברק, בפיקוד סא"ל משה בר כוכבא, כבש את הכפר, בבוקר 6 ביוני, לאחר הפצצה אווירית, והוא עבר משליטה ירדנית לישראלית[12].

בפברואר 1980, החלה הקמתה של ההתנחלות מבוא דותן מדרום לכפר[13]. כ-120 דונם של אדמה חקלאית ששימשה את הכפר הופקעו לצורך הקמת ההתנחלות[14], בעיקר לצורך סלילת כבישי גישה לגבעה שעליה הוקמה מבוא דותן. גבעת הטרשים שעליה הוקמה ההתנחלות הוכרזה אדמת מדינה על ידי פליאה אלבק, מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, מאחר שלא הייתה מעובדת[15].

לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של הכפר סווג כשטח B אך כמעט כל השטח החקלאי סווג כשטח C. בפברואר 2001 הוקם מאחז "מעוז צבי" על גבעה החולשת על הכפר מדרום. המאחז נקראה על שמו של צבי שלף, תושב מבוא דותן שנרצח בפיגוע ירי[16]. לאחר האינתיפדה השנייה הופקעו מאות דומים מאדמות הכפר לצורך סלילת כביש "עוקף יעבד" ובניית גדר הפרדה[17].

הרחוב המרכזי בכפר ואחד מבתי הספר בו נקראים על שמו של סדאם חוסיין[18].

אירועי אלימות בכפר ובסביבתו

ב-12 ביוני 2003 נרצח בכפר אבנר מימון, תושב נתניה שהגיע לכפר כדי לרכוש גחלים[19][20].

ב-16 במרץ 2018, בפיגוע דריסה שבוצע כנגד מחסום צבאי בסמוך לכפר, נרצחו סרן זיו דאוס וסמל נתנאל קהלני ונפצעו שני חיילים נוספים[21][22][23].

ב-2 בינואר 2019 במהלך פעילות של כוחות צה"ל בכפר השליך מחבל מטען על החיילים שלא נפגעו והשיבו לעברו בירי[24].

ב-12 במאי 2020, במהלך פעולה צבאית של צה"ל בכפר, נרצח עמית בן יגאל מאבן שהשליך עליו מחבל תושב הכפר. בעקבות כך קיים צה"ל פעילות נרחבת במקום על מנת למצוא את המחבל[25].

כלכלה

סביבת היישוב עשירה בסדנאות לייצור פחם עץ לשימוש ביתי, שנמכר בעיקר בישראל לשימוש במנגלים. תעשייה זו מהווה מקור פרנסה עיקרי לתושבי האזור, אך מהווה גם מפגע סביבתי משמעותי המזהם את האוויר. הגזם מובא בעיקר מישראל, ומוצב בערימות בצורת חרוט. הערימות מכוסות קש, ומוצתות למשך 21 יום, עד שנוצר פחם[26].

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעבד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 Localities in Jenin Governorate by Type of Locality and Population Estimates, 2007-2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2. p. 128
  3. ^ Guérin, 1875, pp. 6-8
  4. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 47
  5. ^ Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 25
  6. ^ Mills, 1932, p. 66
  7. ^ תום שגב, ימי הכלניות – ארץ ישראל בתקופת המנדט, 1999, פרק 17, עמ' 296-294; הערות 5, 8-7, עמ' 497.
  8. ^ איך נתפסה כנופית הטרוריסטים, דבר, 21 בנובמבר 1935
    קרב דמים בין המשטרה וחבורת הטרוריסטים, דבר, 21 בנובמבר 1935
  9. ^ משפט חבורת אל קסאם, דבר, 20 באוקטובר 1936
  10. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 17 with a total of 16,439 dunams of land
  11. ^ צבא ישראל חדר לתחומי העיר ג'נין, דבר, 4 ביוני 1948
  12. ^ סא"ל א' ריינר, ‏קרבות השריון בעמק דותן ובזבאבדה, מערכות 191-192, יוני 1968
    אפרים קם, ‏קרבות השריון בשומרון 1967: נקודת מבט ירדנית, מערכות 219, נובמבר 1971
  13. ^ עמוס לבב, החלה הקמת דותן, מעריב, 21 בפברואר 1980
    גבי קסלר, אושרו 91 מיליון לשלוש התנחלויות, מעריב, 18 בדצמבר 1979
  14. ^ בניית התנחלויות על אדמות פרטיות – הנתונים הרשמיים באתר שלום עכשיו
  15. ^ יוסף חריף, הוא יכול לערער, אני מבצע" אמר אריאל שרון בישיבת הממשלה, מעריב, 3 בספטמבר 1979
    יוסף חריף, מחקר על אדמות מדינה ביו"ש שערכה המשפטנית פליאה אלבק מנע את משבר, מעריב, 15 באוקטובר 1979
  16. ^ נדב שרגאיאל תטעו בנו, הדמעות שזולגות על לחיינו אינן דמעות ייאוש, באתר הארץ, 1 ביוני 2001
  17. ^ Hundreds of dunums confiscated for bypass road construction 07, May, 2007, POICA
  18. ^ רחוב ובית ספר על שם סדאם חוסיין בעיירה יעבד ממומנים בכספי סיוע אמריקאים (USAID), PMW, ‏4/1/2007
  19. ^ מירב לוי, ישראלי נרצח בכפר יעבד בגזרת ג'נין, News1, ‏12/6/2003
  20. ^ דף לזכר אבנר מימון, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
  21. ^ איתי בלומנטל, אחיה ראב"ד ויואב זיתון, זיו נלחם להיות קרבי, נתנאל היה ילד מתנה: נרצחי הפיגוע, ynet, ‏18/3/2018
  22. ^ קורות החיים של זיו דאוס, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  23. ^ קורות החיים של נתנאל קהלני, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  24. ^ מחבל השליך מטען לעבר כוח צהל סמוך לכפר יעבד בצפון השומרון, ערוץ 7, ‏2/1/2020
  25. ^ יואב זיתון, מצוד מודיעיני ותשאול פלסטינים: דיווח מהכפר שבו נהרג לוחם גולני, באתר ynet, 12 במאי 2020
  26. ^ חיים לוינסוןתעשיית הפחם הפלסטינית חונקת את תושבי עמק דותן, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2010


{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
יעבד
Listen to this article