רבי יעקב בר אידי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רבי יעקב בר אידי היה אמורא מהדור השני לחכמי ארץ ישראל, מגדולי דורו[1], תלמידו של רבי יהושע בן לוי, התגורר בסביבת העיר צור[2].
לידה | המאה ה־3 |
---|---|
פטירה | המאה ה־4 |
מקום פעילות | ארץ ישראל |
תקופת הפעילות | שני ושלישי אמוראים |
רבותיו | רבי יהושע בן לוי, רבי יוחנן |
תלמידיו | רבי זירא |
בני דורו | רבי שמואל בר נחמני |
גדולי האמוראים, רב נחמן ורבי זירא החשיבוהו בצורה מיוחדת, וכאשר עלו להם ספקות קשים בלימודו, שלחו שליח מיוחד לשאלו[2], רבי זירא היה מכנהו בתואר "רבי"[3]. מוזכר רבות יחד עם רבי שמואל בר נחמני[4].
הוא היה תלמידו המובהק של רבי יהושע בן לוי ומסר אמרות רבות משמו, אך לעיתים גם מזכיר מפסיקותיו של רבי יוחנן[5] הוא גם זכה להערכה מיוחדת מרבי יוחנן. מעשה שהיה, שרבי יוחנן כעס על רבי אלעזר תלמידו המובהק, שאמר בבית המדרש הלכה ששמע ממנו, שלא בשמו. בא לפניו רבי יעקב בר אידי ואמר לפני רבי יוחנן: ”כתוב בתורה[6] כאשר צווה ה' את משה כן עשה יהושע בן נון. וכי כל דיבור ודיבור שהיה יהושע יושב ודורש, אמר כך אמר משה? אלא יושב ודורש, והכל יודעים שהתורה של משה היא! אף אתה - אליעזר יושב ודורש, והכל יודעין שהתורה שלך היא!” הגיב רבי יוחנן: ”מפני מה אין אתם יודעין לרצות כבן אידי חבירינו?”[7]