יצא ידי חובה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הניב החז"לי יצא ידי חובה מבטא מצב שבו האדם קיים את חובתו ההלכתית, לפחות ברמה מינימלית או רק בדיעבד כלומר רק לאחר מעשה ולא לכתחילה. להבדיל מאדם שלא יצא ידי חובתו כי לא קיים אותה במלואה, בין אם משום שקיים אותה באופן חלקי,[1] ובין אם מכיוון שקיים אותה באופן שגוי ופסול.[2]