כיכר פלסטין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כיכר פלסטין (בערבית: ميدان فلسطين) היא נקודה בעלת חשיבות מרכזית בעיר עזה מבחינה חברתית ותרבותית.[1] היא מצויה על גבעה נמוכה בעיר העתיקה של עזה, בהצטלבות של רחוב עומר אל-מוח'תאר עם מספר רחובות קטנים.[1] הכיכר נחנכה בזמן שלטון המנדט הבריטי.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | כיכר עירונית |
מדינה | רצועת עזה |
קואורדינטות | 31°30′22″N 34°27′42″E |
בכיכר תחנות אוטובוס ותחנות מוניות. סמוכים אליה שוק הפירות והירקות - שוק פראס, בניין עיריית עזה, בית החולים הערבי אל-אהלי, עשרות חנויות וקיוסקים ומספר סניפי בנקים ועסקי חלפנות כספים.
הכיכר אינה מוגדרת בצורה ברורה והיא למעשה הרחבה של רחוב עומר אל-מוח'תאר. גודל הכיכר הוא כ-75 מטר לרוחב (צפון מזרח - דרום מערב) וכ-110 מטר לאורך (צפון מערב - דרום מזרח).[1] גבולותיה הם:
- במזרח - בית החולים אל-אהלי
- בצפון - מסעדת פלסטין ושורת חנויות
- במערב - בניין עיריית עזה
- בדרום - בית קברות גדול[1]
אלמנטים מרכזיים בכיכר
- פסל של עוף החול - מקושר למיתוס אודות עזה, בפינה הדרומית מערבית של הכיכר.
- שתי שורות של עצי דקל ושתי שורות של עצי פיקוס.
- מזרקה בפינה הצפונית מזרחית של הכיכר.[1]
הסיבות למרכזיות הכיכר הן:
- קרבתה למסגד הגדול בעזה - לב המרכז הממלוכי העתיק בעיר העתיקה של עזה.
- זהו המרכז התחבורתי החשוב בעזה.
- החיבור לשוק הגדול ביותר בעיר - שוק פראס שנמצא כ-200 מטרים מצפון מערב לכיכר.
- הימצאות בניין העירייה, סניפי הבנקים, חלפנות הכספים, המסעדות ושאר החנויות והעסקים שבהיקף הכיכר.
- הימצאותו על ציר התנועה והרחוב המרכזי בעזה - רחוב עומר אל-מוח'תאר.
- השווקים המסורתיים הסמוכים אל פינתה הדרומית מערבית: שוק זוואיה ורחוב פהמי בק.[1]
בשנות השלטון הישראלי בעיר עזה (1994-1967), הייתה כיכר פלסטין מוקד הפגנות ועימותים בין צה"ל והמקומיים.[2][3][4][5][6][7]