כישור (טווייה)
מכשיר טווייה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כישור הוא מכשיר ששימש לטווייה כבר בעת העתיקה ואחר כך בתקופת ימי הביניים, ביחד עם פלך או עם גלגל טווייה. טוויית הצמר, שהייתה אחת מהמלאכות העיקריות שניצבו בפני הנשים בתקופה זו, נעשתה על ידי סיבוב הפלך ופיתול סיבי הצמר סביבו, דבר שגרם להם להתלפף לכדי חוט אחיד. הכישור עוזר לשמור ולאחסן את הסיבים שעדיין לא נטוו, כך שלא יסתבכו ושיהיו קלים לטווייה. השימוש בכישור חשוב במיוחד כאשר טווים פשתן, שכן סיביו ארוכים ונוטים יותר מסיבים קצרים יותר להסתבך אחד בשני.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מעט מאוד מהערך עוסק בכישור עצמו, אלא במלאכת הטווייה ככלל. | |
כישור פשוט הוא מקל ארוך, אך במהלך ההיסטוריה פותח הכישור ובאיזורים שונים בעולם נפוצו צורות שונות של כישור, כדוגמת כישור בצורך קלשון בעל שיניים שעזרו להחזיק את הסיב הנטווה, או כישור בצורת מחתה, בעל ראש רחב ושטוח.
בחלק מגלגלי הטוויה, ניתן למצוא כישור מובנה עליו יכולה הטווה לקשור את סיביה בזמן הטוויה.
מיומנות הטוויה הייתה מיומנות נדרשת ביותר במהלך, ולכן כל אדם למד לטוות, ונדרש לעשות זאת על מנת לעזור בנטל הכנת הבגדים לבני הבית[1], וכן להגדלת ההכנסה המשפחתית ממכירת החוטים המוכנים. עם המהפכה התעשייתית והמצאת מנוע הקיטור, הוחלפו הכישור והפלך, שהיו עד אז הדרך היחידה לטוויית חוטים לבגדים, על ידי המכונות, והטוויה במכשירים אלו כיום הוא בעיקר כתחביב.