כלוריד
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כלוריד הוא אניון (יון שלילי) של היסוד כלור, הנוצר כאשר אטום כלור מקבל אלקטרון עודף אחד, ליצירת −Cl. תרכובות רבות מכילות יון כלוריד, כמו מלחי חומצה הידרוכלורית (HCl), או מלח בישול (NaCl), המתמוסס במים לשני יונים, +Na ו-−Cl.
המונח "כלוריד" מתייחס לעיתים גם לתרכובת כימית בה אטום כלור אחד או יותר קשורים בקשר קוולנטי במולקולה. לכן, כלורידים יכולים להיות תרכובות אורגניות או אי-אורגניות. הדוגמה הפשוטה ביותר לתרכובת כלוריד אי-אורגנית היא מימן כלורי - חומצה הידרוכלורית, שהוזכרה לעיל. דוגמה פשוטה לתרכובת אורגנית המכילה כלור (אורגנוכלוריד) היא כלורומתאן (CH3Cl), המכונה גם מתיל כלוריד.
קיימים גם חומרים אי-אורגניים בהם אטום הכלור קשור בקשר קוולנטי, לדוגמה:
- זרחן טריכלוריד, זרחן פנטכלוריד ותיוניל כלוריד, המשמשים כמגיבים לתגובות כלורינציה במעבדה
- דיגופרית דיכלוריד (S2Cl2), המשמש בתהליך הגיפור של גומי
אחת הדרכים למדידת כמות כלוריד במדגם היא באמצעות ארגנטומטריה.