ל"ג בעומר
יום שמחה מסורתי ביהדות שחל ביום השלושים ושלושה לספירת העומר / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12[1][2] ליום שמחה מסורתי[3], וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר[4]. בין היתר יש המזהים את ל"ג בעומר עם פרוס העצרת המוזכר במשנה.
ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
מדורת ל"ג בעומר | |
סוג | חגי ישראל ומועדיו |
---|---|
סיבה | מסורות שונות מייחסות אירועים שונים ליום זה |
סמלים | הדלקת מדורות, חץ וקשת |
מתקשר עם | היום השלושים ושלושה בספירת העומר |
מועד | |
תאריך |
י"ח באייר
ה'תשפ"ד |
בין המנהגים המרכזיים בל"ג בעומר: הדלקת מדורות (מנהג שנעשה נפוץ בדורות האחרונים ובעיקר מאז קום מדינת ישראל, עם זאת בשנים האחרונות בעקבות שינוי אקלים התופעה הולכת ומצטמצמת), עליה למירון להילולת בר יוחאי ועריכת טקס החלאקה לילדים (אלו שנולדו בימי ספירת העומר - אין לספר אותם, אלא בל"ג בעומר), לימוד ספר הזוהר המזוהה עם רבי שמעון בר יוחאי, משחקי חץ וקשת, ותהלוכות לפידים.
במדינת ישראל ל"ג בעומר היה יום חופשה ויום שבתון במערכת החינוך עד לשנת הלימודים תשפ"ג, אך מרבית מקומות העבודה פועלים כסדרם. לאור זאת, החל משנת הלימודים תשפ"ד בוטל השבתון ביום זה.